ON THE MAP
אי הכרה ביישובים הבדואים בנגב, אשר קיימים מלפני קום המדינה מוביל לכך שאין להם תכנון עכשיוי ועתידי. המצב מונע מהבדואים להתרחב ולהתפתח, מנתק אותם מהסביבה ומכל תשתית חיונית אפשרית, דבר הפוגע באופי, באיכות החיים ובהזדמניות שלהם. המדינה מעמידה אותם בפני החלטה של לצאת מאדמותיהם ולעבור לשבע עיירות שנועדו לרכז את כלל האוכלסייה הבדואית, או להישאר בכפרים אלו. שבע עיירות אלו תוכננו ללא התייחסות למיקום, לאופי התיישבותם, לגידול האוכלוסייה ולצרכיהם הסביבתיים והתעסוקתיים. המדינה לא מציעה פתרונות תכנוניים חלופיים מותאמים העונים על צרכיהם אלא, מתעלמת מקיומם בתכניות העתידיות ובונה יישובים ייהודיים על שטחיהם.
הפרויקט מאתגר את המציאות הקיימת על ידי התערבות תכנונית במטרה להציע דמיון עתידי חלופי לשני כפרים בדואים נבחרים בנגב; הכפר המוכר כוחלה (كحلة) והכפר הלא-מוכר אס-סרה (السرة) הממוקמים מערבה לעיירה הבדואית כסייפה (كسيفة). זאת ועוד, הוא בוחן את עתידם, מצבם ואת ההבדלים הפיזיים של הכפר המוכר בעל 'קו כחול' מוגדר ותכנית מוצעת מאושרת לעומת כפר לא-מוכר שאין לו ולתושבים שלו אזכור על המפה הרשמית של המדינה, ומעלה את השאלה של עד כמה תחום יישוב מוגדר בתכניות מהווה יתרון למצבו של כפר בדואי מוכר בנגב.
התכנון מציע פתרונות תכנוניים שונים לשני הכפרים הנבחרים, בהתאם לסביבתו, לתביעות הבעלות של הקרקע, לתרבות, מסורת, לאופן בו התושבים נעים ומתייחסים למרחב, צרכיהם בכלל וצרכי האישה הבדואית בפרט, בנוסף לתפיסתם העתידית. התכנון של אס-סרה מכיל שכונות מגורים מוצעות שממשיכות את מערכת הדרכים הקיימת שמחולקות למגרשים המאפשרים בנייה עתידית אפשרית ומרחב מסחרי ציבורי משותף, בנוסף לפארק שמשרתים את כל התושבים. לעומת התכנון של כוחלה, שמציע שכונות מגורים עם מרחבי בינוי ושצ"פים לכל משפחה על אדמותיה, ומאפשר חקלאות חוקית בכל שאר הקרקע שתהפוך בעתיד למרחב בינוי אפשרי, ודרך מוצעת שעוברת במרכז ותופרת את הכפר. כל זאת בעזרת היכרות אינטימית, לצד לימוד מעמיק וחדירה פנימה אל תוך השכבות של דפוסי החיים המשפחתיים הלא מונגשים ולא מובנים לכלל הציבור, והבנת ערך הקרקע והחלוקה שלה בין החמולות והמשפחות, אשר מצליחות ליצור ביחד זה ליד זה יחסים ייחודיים במרחב אחד, נושא שצריך לחקור ולעלות יותר בתחום שלנו.
