סוד הקסם הקיבוצי | הרחבה קהילתית ללא החרבה נופית – מקרה בוחן קיבוץ נחשולים

צורת ההתיישבות השיתופית של הקיבוץ הינה ייחודית בעולם כולו. בבסיס רעיונה מונחים ערכי ערבות הדדית, קיימות ותרבות. הקיבוצים ביססו בתוכם חיים עשירים ומגוונים אך התהוו כקהילות מגודרות בניתוק מסביבתם הטבעית והחברתית. עליית הנאו-ליברליזם והמשבר הכלכלי של שנות השמונים, הובילו לשינויים מהותיים באורחות חייהם של הקיבוצים. שינויים אלה יצרו את הקיבוצים ה'מתחדשים', אשר נאבקים על קיומם וזהותם. בניסיון מענה לאתגרי העיור והציפוף חדר דגם הפרבר למרחב הקיבוצי והדבר מאיים על המשך קיומה של צורת חיים זו כאלטרנטיבה. בעיני, הדבר משליך גם על התודעה הקולקטיבית ההופכת מונוטונית, פרטנית ומקוטבת. על כן חשיבותו של שימור הנוף הקיבוצי; כתשתית קהילתית ברת-קיימא וכמעצב חברה בריאה ומגוונת.

הפרויקט מתמקד בקיבוץ המתחדש נחשולים, ומציע בראש ובראשונה דרכים להכפיל את אוכלוסייתו תוך שימור החוויה הקהילתית והטבע בסביבתו. טיפולוגיות הבינוי המוצעות שואפות לייצר חללים המקדמים מפגשים בין אישיים ובין אדם לטבע. בנוסף לכך, ציפוף, הצמדת יחידות דיור והגדרת החניות כפריפריאליות, ישמשו למניעה טבעית של ג'נטריפיקציה. שנית, הנוף החופי ישולב ברחבי הקיבוץ יחד עם המדשאות והגינון הפסטורלי הקיימים ויקדם תהליכים אקולוגיים במרחב. לבסוף, חוף הים הצמוד לקיבוץ יונגש לציבור הרחב ובעזרת כלים נופיים יקדם איזון בין המקומיים לתיירים החולקים יחד את המרחב.

הגדלת האוכלוסייה וההיצע התעסוקתי עשויים ליצר מרחב מחיה בר קיימא שמפחית יוממות. שימור התפיסה הקיבוצית והתאמתו לעידן המודרני יזמן אנשים להיות יותר מעורבים, מחוברים ואחראים למרחבי המגורים שלהם, ביחד.