התפר בין מערב למזרח ירושלים

היחסים בין יהודים-ישראלים לערבים-פלסטינים בירושלים מתאפיינים בפסימיות וקיצוניות לצד חיי יומיום במרחבי מגע המשמשים את שתי האוכלוסיות. כעיר הגדולה והמגוונת ביותר בישראל, האתגרים הדמוגרפיים שירושלים מתמודדת עמם היום מסמלים במידה רבה את האתגרים שיעמדו בפני מדינת ישראל בעתיד. למרות שהעיר דוגלת בהיבדלות מרחבית (96% מתושביה חיים בשכונות הומוגניות נפרדות), ריבוי האוכלוסייה והצטופפות העיר יוצרים עירוב הולך וגובר בין הקהילות השונות (61% יהודים, 39% פלסטינים) והן נפגשות יחד במרחב הציבורי-עירוני. מפגש זה עלול להנכיח את הקונפליקטים הלאומיים-דתיים-פוליטיים ולהיות מנוכר ונפיץ, ומנגד יש בו הזדמנות לראות את האחר ולשנות לחיוב את תפיסות התושבים ויחסם זה כלפי זה.

מאז כיבוש מזרח העיר ב-1967 התגבש מרחב תפר פיזי ותודעתי בין השכונות היהודיות והפלסטיניות בירושלים. מרחב זה מתפרש בצורות שונות בעיני המתבוננים משני צידיו, ומושפע מאירועים ביטחוניים ועמדה פוליטית, אך מעל הכול מדובר בתפר תפקודי ומשפטי-פוליטי בין אוכלוסיות בעלות מעמד אזרחי שונה ופער סוציו-אקונומי אדיר. מרחב התפר מורכב ברובו משטחים מוזנחים ולא מפותחים, כבישים, תשתיות ומפגעים נופיים והוא מאופיין בתחושות אי-נוחות, פחד וזרות. הוא מהווה מכשול לפעילות האנושית והעירונית, אך נוכח נגישותו הגבוהה ומשקלו התודעתי, יש בו פוטנציאל רב לתיקון.

הפרויקט עוסק ביצירת מרחב משותף ופעיל לאורך התפר ומתמקד בחלקו הדרומי, מאגן העיר העתיקה ועד היציאה לבית לחם. הוא מבקש להרחיב ולהעמיק את הקשרים בין מזרח למערב העיר, להגביר את תחושת הביטחון וההכלה ולהעצים את רווחת שני הצדדים באמצעות שירותי מסחר, פנאי ותנועה בקרבת הבית. אסטרטגיית התכנון נשענת על מרחבי המגע הקיימים בעיר ועל מחקרים ומקרי בוחן מהארץ ומהעולם ומתמקדת בצירי תנועה ראשיים ותחבורה ציבורית, ביצירת מוקדים עירוניים ובהנגשת שטחים פתוחים וקישורם. במטרה ליצור אינטראקציה נינוחה וחיובית, ההתערבות במרחב שואפת לאזן בין רוח המקום ושימור נכסיו התרבותיים ובין פיתוח אינטנסיבי ושילוב אלמנטים מחוללי פעילות. שימוש בכלים פסיכולוגיים-עיצוביים המספקים תחושת ביטחון, נוחות אקלימית וחוויות רב-חושיות תומך במימוש המטרה.

הדרך לאלטרנטיבה קיומית בירושלים כרוכה בהמשך המגע היומיומי בין כלל תושביה ומצריכה פתרונות מרחביים לעידוד הדו-קיום ולשיפור החיים תחת קורת גג עירונית אחת. בשל מיקומו הפיזי והתודעתי, מרחב התפר מהווה הזדמנות ליצירת תשתית למגע בין אוכלוסיות העיר ולעיצוב תפיסותיהן אלה את אלה.