נוף השרון מורכב מפסיפס ערכי טבע וחקלאות הניצבים כזיכרונות חיים לנוף הכפרי ההולך ונעלם. תמ"א 1 הגדירה את השטח שממזרח לנתניה כמרקם עירוני על אף שבפועל הכיל ועודו מכיל ערכי נוף, מורשת ותצורות מגורים כפריות. כתוצאה מכך החלו לחצי פיתוח על קרקעות חקלאיות ושטחים טבעיים שמרחיקים את הנוף ממרכזי ההתיישבות, קוטעים את רצף השטחים הפתוחים ופוגעים בחוסן המערכת הטבעית. על מנת לשמר את תפקידו של השטח הפתוח כמסדרון אקולוגי וכנוף ערכי האופייני לשרון, יש להתייחס אליו כמקשה אחת וכאבן היסוד לכל פיתוח עתידי.
לכן, יש לייצר שלד שטחים פתוחים בעל רגישות אקולוגית משתנה הפועלת במרקם חקלאי מתפקד המשלב בתוכו טבע, פנאי וקהילה.
הפרויקט מציע זיהוי של אתרים לפיתוח במרחב החקלאי לצד פעולות שיקום של המערכת הטבעית על בסיס שחזור יער האלונים שנכח בעבר. אתרי מורשת שנזנחו כגון בתי באר עות'מניים בלב השדות יוסבו לכדי מרחבי פנאי קהילתיים, מקבצי עצי אלון עתיקים בין השדות יפותחו לכדי פינות ציבוריות והנחלים העונתיים ישוקמו לטובת מרחב טבעי רציף ומיוחד בלב המסדרון האקולוגי. כל אלו יחוברו תחת מערכת תנועה ציבורית בתוך המרקם החקלאי ע"י חיבורים לצירי תנועה נבחרים בין היישובים ובין המוקדים הפזורים בשטח.
בכך, הפרויקט שואף לייצא את פעילויות הפנאי והשגרה אל עבר השטח הפתוח ולחזק את הקשר שבין הקהילה המקומית לנוף.
הפרויקט מתמקד בתפר שבין העיר נתניה לשטח החקלאי ממזרח, אזור שעתיד להכיל בינוי נרחב לצד אתר נופש מטרופוליני.
הפרויקט שואף לשמר את הצביון הכפרי לצד הפיתוח, לחזק את זיקת הקהילה לנוף המקומי ולהדגיש את ערכי הנוף וההיסטוריה הטמונים בנוף כבסיס למרקם העירוני המתפתח.