היישובים הערביים בישראל עברו במשך השנים תהליך הדרגתי של שינוי ממרקם כפרי מובהק למרקם אורבני צפוף. ברוב היישובים, תהליך זה לא לווה במהלכים תכנוניים ראויים מנקודת מבט כוללת אלא היישובים צמחו באופן חופשי מגלעין היסטורי צפוף.
האוכלוסייה הערבית בישראל גדלה פי שבעה במהלך 50 השנים הראשונות מאז קום המדינה. למרות זאת, בתכניות מתאר ארציות ומקומיות, היקף השטחים שיועדו לבניית מגורים נותר כמעט ללא שינוי, ופעולות ההגבלה עליהם הלכו וגדלו בשיטות שונות בין אם מדובר על הפקעות, הטלת גבולות וחסמים משמעותיים וצמצום בייעודי השטחים.
כשמדברים על כפר קאסם, יישוב מולדתי במרכז הארץ, עם מיקום מאוד אסטרטגיהגבלות וחסמים אלו בייעודי השטחים גוררים אחריהם לא מעט סוגיות מרחביות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות, כולן עם השלכות שליליות להתפתחות העיר.
הפרויקט מציע חזון המנצל את הפוטנציאל בשטחי העיר ומאפייניה הייחודיים, ומראה אופציה להתמודדות עם אתגר הרחבתה, תוך הנכחת הערכים התרבותיים והטבעיים, ויצירת מערכת לאורינטציה להרחבת השימושים והעצמת הקהילה.
בהתמודדות עם אתגרים אלה, פרויקט הרשת מממש את החזון בעזרת המושג "Landscape of Recognition". החזון מציג גישה להחייאת המרקם העירוני באמצעות זיהוי והנכחת ערכים מקומיים, הדגשת צירי תנועה משמעותיים, פיתוח מבנים ומוקדים ציבוריים והשמשת כרמי הזיתים שיהווה חלק ממערך השטחים הפתוחים. הפרויקט מציע התווית רשת של מרחבים ציבוריים נגישים המשתרעת ברחבי העיר ונעה בין החזרה לשטחים שהופקעו והכרה בהם, הטמעת והחיאת המרקם העירוני הקיים, הנכחת ערכים טבעיים וסביבתיים ופיתוח אזור להתחדשות עירונית.