פרויקט זה עוסק בחשיפה וגילוי מחודש של אתרים היסטוריים, ותרומתם להתחדשות עירונית וסביבתית בעיר עכו. העיר בעלת ההיסטוריה המפוארת ובעלת חשיבות אזורית שבעברה ידעה להכיל את מגוון האוכלוסיות שבה ולספק את צורכי תושביה וסביבתה, "התפצלה" לשתי ערים ממערב וממזרח. גל העליה המשמעותי של יהודים מארצות ערב עם קום המדינה הביא להרחבה מואצת של גבולות העיר ולצד רצון בהפרדת מגורים יזומה, החל תהליך של היפרדות אתנית. היפרדות זו שהעמיקה עם השנים עקב תקופות מתוחות ודישדוש כלכלי של העיר, באה גם לידי ביטוי פיזי מובהק בקיטוע העיר על ידי מסילת הרכבת שחוצה את עכו. הקיטועים האתניים והפיזיים, נוסף להוצאת העוגנים המסחריים והתעסוקתיים לשוליים, הפכו אותה ל"עיר שינה" פריפריאלית בעלת זהות מטושטשת, המספרת סיפור חלקי של ההיסטוריה המקומית.
בחיפוש אחר עוגנים מרחביים שיוכלו לקשר בין חלקיה ותושביה, ולהשיב מעט מחשיבותה האזורית, נחשפתי לתוואי ציר אמת המים העות'מנית לעכו, בתכנית מתאר מקומית של העיר. ציר זה שמקורו במעיינות כברי מצפון, העובר דרך צורות התיישבות ואוכלוסיות מגוונות, וסופו בעיר העתיקה בגבולות עכו מדרום מערב, הוביל להיכרות עם מתחם היסטורי נוסף בחלקה הצפון מזרחי של העיר. המתחם, שמימדיו מתקרבים לגודלה של העיר העות'מנית העתיקה, הוקם בין השנים 1815-1817, בד בבד עם בניית אמת המים ובסמוך לה. חוסר המודעות הציבורית למתחם זה, שנבנה עבור הסולטן העות'מני וכלל מבנים מלכותיים וגני בוסתן מפוארים, נובעת מהימצאותו בפרברים החיצוניים של העיר, בין שטחי מוסדות רווחה המהווים איים סגורים בעכו.
מטרת הפרויקט היא לחשוף אתרים נסתרים ולהפוך את ציר אמת המים ההיסטורי למחולל שיחזק את מעמדה, סיפורה וזהותה של העיר עכו, וישמש כאלמנט מחבר בין תושביה, חלקיה וסביבתה, תוך זיהוי, הנגשה והעצמה של מוקדי עניין פוטנציאליים סביבו, בקנה מידה אזורי ועירוני דרך חינוך, תיירות וכלכלה.