טייבה – עתיד הנוף האורבני והטבעי של העיר
במדינת ישראל ישנם 108 יישובים ערביים המתמודדים עם מגוון אתגרים: מלחמה על היתרי בנייה ואכלוס, היעדר גבולות מוניציפליים , מחסור בשטחים ציבוריים, תשתיות, ונטישת גרעיני הישוב העתיקים, המשאירה אותם אתרים מוזנחים בנוף. על מנת לפתור את הבעיות הללו יש לגייס הרבה חשיבה יצירתית ולרתום את התושבים, שכן הקרקעות הינם בבעלות פרטית. בפרויקט זה אתמקד בטייבה, העיר השלישית בגודלה במשולש הדרומי שלמרות היותה עיר מרכזית, היא נתונה במצוקה קשה בתחום הבינוי.
מהניתוחים והסקירות שערכתי במרחב העיר עולה כישנם שטחים בבעלות ציבורית שממוקמים ברחבי העיר. שטחים אלו מוזנחים וברב המקרים משמשים כאתרי פינוי אשפת התושבים. את העוולה הזו ניתן וראוי לתקן. המרחבים המוזנחים של העיר יכולים להפוך למרחבים עירוניים בעלי מראה אותנטי וחדשני תוך שמירה על אלמנטים וויזואליים אדריכליים מקוריים של המבנים. על מנת לממש את חזון שיפור המרחב העירוני במרקם כה עשיר באדמות פרטיות, עלינו לגלות רגישות רבה. יש לאמץ המלצות של מדריכים ומחקרים שבימנו את סוגיה זו לפנינו. הפקעת שטחים ושכירת שטחים היא הכרחית, אך היא חייבת להיכרך באמונה מהקהילה, תגמול הגון לבעלי השטחים המופקעים והתחשבות בצרכים הייחודיים של הקהילה.
הפרויקט מציע תכנון בשלושה שלבים:
בשלב הראשון, פיתוח רשת ירוקה המותווית על גבי תשתית הרחובות ההיסטורית אשר תמיד מתחילה ונגמרת ברגעין העתיק של הישוב. הרשת תכלול מספר מוקדים ירוקים פתוחים לאורכם, למטרת שימוש ציבורי, תרבות פנאי, מנוחה, ותעסוקה. המוקד העיקרי יהיה הגרעין העתיק של העיר, אשר יזכה להתחדשות עירונית וכך שטח שנטוש כיום ישמש לטובת הציבור. השלב השני הוא ציפוף ובינוי, וכולל הקמת שכונות חדשות במזרח, אזורי פינוי בינוי בגרעין העתיק של הישוב, הפקעת שטחים חקלאיים לטובת בינוי והפחת חיים חדשים במבנים שננטשו בישוב. השלב השלישי הינו העשרת הישוב במרחבים ציבוריים חדשים באזורים המתאימים בתוך השכונות הקיימות, וחיבורן לרשת הירוקה המתוכננת.
