על הגנים ועל המוות

בית הקברות הישן של תל אביב, הממוקם ברחוב טרומפלדור שבמרכז העיר, נקרא גם "בית- הגנזים של תל אביב" ולא בכדי, קבורים בבית העלמין הזה מקימי היישוב הציוני בארץ לצד אומנים, פוליטיקאים, רבנים, חללי ההגנה והאצ"ל, אנשי העיר כולם. אחת התופעות המעניינות בבית בקברות טרומפלדור הוא מגוון הצמחים שהוא מכיל בתוכו, כבית גידול שהאדם כמעט ואינו מתערב בו, מתאפשרת בבית העלמין הרמוניה בין הקברים המתיישנים, לפרחים מוגנים כמו: חבצלת החוף, נרקיס ותורמוס ארץ ישראלי או למיני עצים כמו אשל, פיקוס, עץ זית וברוש. כל אלו מצליחים לשרוד את השינויים בעיר המצטופפות בזכות יחסי הגומלין בינם לבין המוות, הצמחים משרים אווירה פסטורלית של גן עירוני בבית הקברות בעוד הקברים מקבעים את המרחב העירוני הזה כמרחב קדוש שאין לגעת או לפגוע בו. בזכות העובדה כי ניתן לקרוא את בית הקברות הזה כגן אפשר להבין את ההקשר שלו למבני המגורים המקיפים אותו, כגן כיס של אותו בלוק מגורים אך באותה העת גם כאירוע עירוני ייחודי וחד פעמי בתל אביב- בית קברות. כיום מדינת ישראל שרויה בבעיית קבורה בשל העובדה כי במירב בתי הקברות בארץ כבר אין מקום לקברים חדשים בשל בזבזנות השטח בשיטת הקבורה הקיימת. הפתרון של מוסדות התכנון הישראלים לסוגיית הקבורה היא תכנון בתי קברות ענקיים בינעירוניים בהם יוכלו להיקבר עשרות אלפי בני אדם, הפתרון הזה אומנם מספק את המקום הנדרש לבעיה אך מצד שני ממשיך את הבזבזנות והרס שטחים פותחים נוספים עבור קבורה ובעיקר ממשיך את ההפרדה בין החיים והמוות ואינו מנסה למצוא את האיזון בינהם. העובדה כי לא ניתן כבר כ90 שנה לקבור מתים בתוך העיר תל אביב מעלה את השאלה כיצד היתה יכולה להראות קבורה עירונית העיר תל אביב, שיוה המקדמת את ערכיה של העיר תל אביב כעיר יהודית, אך חילונית וליברלית, בירה כלכלית וחדשנית.

 הפרויקט מציע פלטפורמת קבורה חדשנית המבוססת על שיטת הקבורה היהודית העתיקה, קבורת ארץ ישראל, השיטה החדשה מציעה לתכנן מגוון בתי קברות עירונים בגינות הכיס בעיר תל אביב ובכך לממש את הפוטנציאל הגלום בבתי קברות להעצים את הטבע עירוני ובאותה פעולה לפתור את סוגיית בזבוז השטחים לקבורה במרחב הישראלי. השיטה החדשה מתחלקת לשני שלבים: בשלב הראשון יקבר המת בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור ולאחר שנה יאספו עצמותיו אל קופסא הנקראת גלוקסמא, אותה קופסא בגודל 30*60 ס"מ המתועדת במקורות היהודיים העתיקים תוצב באחד מגני הכיס בעיר בתוך קירות ייעודיים ותהווה בסיס לקשר חדש ומרגש בין חיי היום יום העירונים ובין נקודת הסיום של כל תושב בעיר, המוות.