המפעל העירוני
המורשת התעשייתית העשירה של חיפה היוותה חלק משמעותי מהתפתחותה הכלכלית והתרבותית של העיר לאורך המאה העשרים, והשפעותיה ניכרות בה עד היום. אולם, ירידת מעמדה של התעשייה כענף הכלכלה המרכזי במשק הישראלי, במקביל לירידה הגלובלית בכוחה של התעשייה לטובת כלכלת השירותים, הביא לנטישתם של מפעלים רבים וליצירת מרחבים עזובים וחסרי חיים בעיר. אחד מאזורים אלו הוא מתחם השוק הסיטונאי ו'הטחנות הגדולות' במבואותיה המזרחיים של חיפה. לאור קרבתו של המתחם לנמל והסמיכות לתחנת הרכבת החיג'אזית, הוא היווה אזור ביניים בין התעשייה הכבדה של נמל חיפה ובין שכונות המגורים שעל הכרמל, וכלל מבני תעשייה ומלאכה בסמיכות לבתי מגורים. כיום, חלק מהמבנים במתחם נטושים וחלקם פעילים, אולם גם אלו הפעילים אינם ממשים את הפוטנציאל העירוני הגלום בהם; על אף הסמיכות למבני מגורים ולמוקדי כוח וענייין עירוניים, האזור איננו מעודד הליכתיות ועירוניות, הוא עמוס משאיות, זבל ושטחים ריקים ומוזנחים.
מרחב תעשייתי זה משמש כמקרה בוחן לחקירה של העבר התעשייתי, שאיבת היתרונות ולמידה מהחסרונות. הפרויקט מציע הסתכלות על פני ההווה והעתיד של התעשייה ויחסיה עם העיר, ומנסה לייצר באמצעות ערכים של קיימות, קהילתיות וכלכלה מעגלית, תוצר אדריכלי המשתמש בתעשייה החיפאית כמקור להתפתחות והתחדשות לצד שימור והכרה של ההיסטוריה והמורשת, ושואף לחבר את המרקם הפרום והנשכח לעיר ולהחזירו לתודעה.
