נוער בסיכוי
הוא פרויקט אדריכלי שמטרתו לשפר את מצבם ואורח חייהם של נוער בסיכון, להעצים את יכולותיהם ולשלב אותם בחברה.
הפרויקט מותח ביקורת על הפנימיות לנוער בסיכון שמתבטאת בזיהוי שתי בעיות מרכזיות:
מצד אחד, הפנימיה נתפסת כמערכת ללא המשכיות. כלומר, הפנימיות לנוער בסיכון כפי שהם היום מהוות שלב בחייהם של בני נוער אלו שמסתיים בנקודת זמן מסוימת (בגיל ההתבגרות), והבוגרים נאלצים לצאת משם להתמודד עם המציאות, החברה והסביבה מחדש ללא עורף משפחתי או תמיכה כלשהי.
ומצד שני, ביקורת זאת מתבטאת באופן מרחבי בטיפולוגיה המבנית של מבני הפנימיות. המבנים של הפנימיות מתוכננים בצורה סגורה, מופנמת ומנותקת מהסביבה. הילדים גרים בקבוצות בדירות משוכפלות ללא מרחבים אישיים והם מקבלים טיפולים בחדרים סגורים באותו מבנה סגור.
למרות שהמפגש הטיפולי הוא משמעותי ויכול לאפשר שינוי ותהליך טיפולי לבני הנוער, לבדו אינו יכול לייצר את השינוי ללא הסביבה הטיפולית במיוחד כשמדובר בפועל במפגשים טיפוליים חד או דו שבועיים. בני נוער בסיכון זקוקים לסינרגיה בין המפגש הטיפולי לסביבה בה הם נמצאים, סינרגיה היוצרת מעבר הדרגתי בין השלבים השונים בחייהם של נעור בסיכון דבר אשר מוביל לשאלה: כיצד תכנון עירוני ואדריכלי יכול לשמש ככלי ליצירת רשת תמיכה לנוער בסיכון ולסייע בתהליכי השיקום שלהם במהלך ואחרי תקופת הפנימיה הטיפולית?
הפרויקט פועל באופן קונקרטי בכפר בענה והוא מציע תכנון מרחבים ייחודיים שמתאימים לצרכיהם המיוחדים והפרטיים של נוער בסיכון אשר מתמקדים בשיפור מצבם, שילובם בחברה ולהקנות להם תחושת שייכות ותמיכה דרך קישוריות מיוחדת בין מרחבי הפרויקט והסביבה בה הוא נמצא.
לסיכום, נוער בסיכוי הוא סינרגיה ייחודית של תכנון אדריכלי ורעיונות חברתיים, המשלבת את הפוטנציאל הקיים בכפר ומייצרת מרחבי תמיכה איכותיים לנוער בסיכון. באמצעות שיתוף פעולה בין כל הגורמים, הפרויקט מספק פתרונות לשיפור מצבם גם של הנוער וגם של הקהילה הקיימת.
