בשנים האחרונות יותר ויותר מרחבים היסטוריים במרכזי הערים הגדולות מתמודדים עם שינויי האקלים. שכונת התקווה בעיר תל אביב הינה מרחב אורבני היסטורי הסובל מהצפות. מתוך הסתכלות על שכונת התקווה עולה השאלה כיצד נפעל לצמצום בעיית ההצפות ולשיפור החוסן האקלימי באזור ליבה עירוני קיים תוך חיזוק האיכות האורבנית והקהילתית של המקום? שכונת התקווה שבתל אביב היא שכונה וותיקה בעלת מרקם עירוני צפוף. השכונה מתחילתה סבלה מהצפות בשל מאפיינים של בינוי צפוף, מחסור בתשתיות ראויות והקרבה לנחל אילון. בשנים הקרובות, עם שינויי האקלים והפיתוח העירוני המואץ המצמצם השטחים הפתוחים המחלחלים בשכונה וסביבתה, צפויות להתווסף לשכונה בעיות נגר נוספות ופגיעותה להצפות תתגבר.
הפרויקט עוסק בשכונת התקווה כמודל המציע פתרון להתמודדות עם בעיית הצפות במרקם עירוני וותיק ומוחלש תוך שימור המורשת האורבנית. המטרה המרכזית בפרויקט היא לפתח את השכונה תוך שמירה על מרקמה הייחודי באופן שיעניק חוסן מהצפות, והתמודדות עם השלכות נוספות של משבר האקלים. אחת האסטרטגיות הבולטות בפרויקט היא ניצול מצבה של השכונה ומינוף החיסרון שלה. השכונה כיום מחולקת למושאות קרקע עם ריבוי בעלים מה שמוביל לשטחי מגרשים ריקים, . האסטרטגיה המוצעת היא זיהוי השטחים הריקים וניצולם לטובת שטחים ציבוריים ירוקים לטובת הקהילה ולטובת השהיה וחלחול של מי הנגר. בנוסף התכנון מציע הסתכלות מערכתית על ניהול הנגר ויצירת מרחב גמיש לטיפול בבעיית הצפות בעזרת שילוב 2 גישות לניהולו: גישת הLID (low Impact Development)- גישה לניהול מקומי לטיפול בנגר בסמיכות למקורו באמצעות מגוון פתרונות להשהיית והחדרת מים והקלה על מערכות ניקוז מסורתיות ובגישת עיר הספוג – גישה להגדלת יכולת חלחול המים בעיר, אגירה, טיהור ושימוש חוזר במי הנגר. תכנון פארק לינארי במערב השכונה היוצר חייץ עם כביש אילון ישלב תעסוקה ומרחב להשהיה וחלחול של הנגר. מרקמה הייחודי של לב השכונה שברובה רחובות משולבים ובבנייה נמוכה יישמר והשכונה תעודד הלכתיות, ותנועות קלות במרחב. כמו כן התכנון כולל הוספת רובד של רשת ירוקה מרובת שטחים מוצלים לשהייה במרחב הציבורי. פעולות אלו ייעשו במטרה לשפר את איכות תושבי השכונה ולהפוך את הרחובות הקרובים אליהם למרחבים נוחים לשהייה ופעילות קהילתית תוך חיזוק השכונה והפיכתה לעמידה למפגעי האקלים.