סטודיו ארכיטקטורה [פרו]אקטיבית – אזרחות | חברה | כלכלה
הסטודיו משמש כמעבדה עירונית ניסיונית לביקורת וחשיבה מחודשת על תהליכי השינוי שעוברים על סביבות ומרחבים פיזיים דרך בחינה של שלושת הממדים: אזרחות, חברה, כלכלה. בתוך כך, הסטודיו מבקש להתנסות בארכיטקטורה כמעשה אזרחי. במובן זה, הארכיטקטורה נתפסת, מתפרשת, מנותחת ומתנסחת מתוך פעולה אזרחית, המאפשרת לאזרחים לייצר מחדש את מערכות היחסים והקשרים שלהם עם הסביבה הפיסית, החברתית והפוליטית שבתוכה הם חיים ופועלים. הסטודיו יעמוד על תפקידה של הארכיטקטורה להיות סוכנת של שינוי תרבותי וחברתי במרחבים סבוכים: מרחבי גבול, מרחבים זמניים, מרחבים לא-יציבים, מרחבים אסורים, ומרחבים הנוצרים ומתהווים מתוך קונפליקטים פוליטיים ואתנו-לאומיים. בדיוק כשם שהיחס בין הארכיטקטורה לסביבה מהווה בסיס לניסוח פורמאלי ואסתטי של המרחבים הציבוריים והמבנים החברתיים והתרבותיים, הוא גם המקום של קונפליקטים, חוסר שוויון, אלימות וסוגי הדרה למיניהם. על כן אבחון מצבים, חסמים ומרחבים של פוטנציאל, וניתוחם, הינם מרכזיים בתהליך הפדגוגי שאותו יאמצו הסטודנטים המתמודדים עם האתגר של הארכיטקטורה ומרחבי האזרחות שהיא מייצרת ומאפשרת.
חקירה, ניתוח והתערבות במרחבים אלה תתבסס על יישום והפעלת כלים פרקטיים, מחקריים, עיצוביים-תכנוניים ופדגוגיים הנובעים מהייחודיות והספציפיות של אותו מרחב. תהליך העבודה בסטודיו מתבסס על מתודולוגיה מחקרית-תכנונית/עיצובית, משלב וקושר בין פיתוח מושגי-תיאורטי לבין תכנון המרחב האדריכלי - שני מהלכים המזינים זה את זה בניסוח סוגיות המחקר ובפיתוח הפרויקט. הפרויקטים מתפתחים דרך חקירה של מושגים כגון: גבול וביטחון, מרחב אסור ומרחב אוטונומי, הרס וחורבן, היסטוריה וזיכרון, מגורים ותעשייה, וניסוחם מחדש בהקשר הספציפי של מרחב הפעולה. המהלך התיאורטי-תכנוני שהסטודנטים מקדמים, מתבסס על זיהוי ומיפוי הכוחות השונים שמניעים את המרחב, והניסיון לקריאה מאתגרת וחדשנית של אותם כוחות. מהלך זה מבקש לתווך בין הממשקים של הכוחות והמוסדות שפועלים מלמעלה, לבין הכוחות הסוציו-כלכליים והתרבותיים הפועלים מלמטה. לזהות ולנתח את מערכות היחסים הסבוכות בין המערכות השונות, ולאתר את המרחב הפוטנציאלי לפעולה. במרווחים שבין הכוחות מלמעלה לכוחות מלמטה תיתפס, תתפרש ותפעל הארכיטקטורה כמעשה אזרחי.
