אַחֵד וּמְשֹׁל

סוגיית המשילות בנגב בהקשר של החברה הבדואית היא בין הסוגיות המורכבות ביותר במדינה. במשך שנים חל עיסוק נרחב באפיון המגורים בכפרים  הבדווים בנגב על מנת לאפשר עבורם תשתית מספקת וראויה למגורים, באופן המבודל מן החברה היהודית. אסטרטגיה זו ננקטה על מנת למנוע חיכוכים אפשריים בין שתי החברות. אמנם בניגוד לציפיות, הסכסוך בין החברה היהודית לחברה הבדווית מתעצם וחוסר המשילות בנגב גובר.

הכפר עמרה-תראבין שבו התגורר שבט התראבין שכן בעבר בסמוך ליישוב עומר והתפתח לצידו כיישות זרה ולא אופיינית. בשנת 2009 הכפר פונה לאור היותו כפר בלתי מוכר ולאור חוסר הרצון מצד הרשויות להכיר במובלעת בדווית אשר מורכבת מדפוסים ״חריגים״ ומתרבות זרה לצד הדפוסים המקובלים והפורמלים. אמנם הסיפור שבין שתי הישויות הזרות שנדרשות למענה על המפגש שייתכן ביניהן ישוב להתדיין בעתיד הקרוב, כאשר הכפר המוכר אום-בטין יפגוש בשנית את היישוב עומר ששוכן מאות מטרים ספורים ממנו.

כיום (2023) על קו הבתים האחרון של עומר, שוכנת גדר תיל אשר משקפת את הסכסוך המתמשך בין היישובים. על אף שקיימים לשני היישובים  מכנים משותפים רבים הפערים הסוציו-אקונומיים ניכרים במספר רובדים. בעוד עומר ואום בטין ממשיכות להתרחב ולהתפתח אחת לקראת השנייה על דפוסי הבינוי המקובלים שבהן, הדיון על איחוד אפשרי בין שתי תצורות הבינוי ולו רק המפגש ביניהן, נדחה על הסף, מהצד היהודי בעיקר. 

מבט מקרוב על דפוסי הבנייה הבדויים האופייניים למדבר, חושף עקרונות אקולוגיים וחברתיים בעלי משמעות רבה לבינוי העירוני בתנאי מדבר בנגב. עקרונות אלו, למרות שאין הם בהכרח נשענים על תרבותיות ואתניות, נדחקו הצידה לגמרי ולא נעשה בהם שימוש בתכנון היישובים היהודים בנגב. במקום זאת, התבססו דפוסי תכנון גלובליים, שאינם בהכרח מתבססים על המקום.

הפרויקט משחזר את האינטראקציה שהתרחשה בעבר בין עומר לכפר עמרה תראבין ותוהה על מצב אפשרי של אינטגרציה בין דפוסי הבנייה של אום בטין לבין אלו של עומר בתצורה של בתי קרקע. על ידי כך, הוא שואף להעלות שאלה של תכנון יישובים מעורבים בכלל. הפרויקט שואב עקרונות תכנון ברי קיימא, שיאפשרו לשתי החברות להתקיים זו לצד זו, תוך שהן נהנות מיתרונות עירוניים שעתידים להטיב עם שני הצדדים ולגשר על פערים פנימיים בשני היישובים יחד.

לשם כך, יש צורך לקרוא את המרחב בצורה שונה, ולאפשר לכלים תכנוניים שעד כה הוגדרו כזרים למערכת התכנון, להפוך להיות לגיטימיים. על מנת לשקף זאת בצורה פרקטית, תוכנן כלי טכנולוגי שמאפשר לסדר את עקרונות אלו במרחב ולהתייחס בד בבד לעקרונות פורמלים כמו תכסית, ושטח בינוי, תוך התייחסות למבנים חברתיים, תנאי קרקע ותנאי אקלים.