שפה מרחבית

ערים ברחבי העולם מכילות מרחבים שונים המייצרים סיטואציות מורכבות ורבות. חלק מהמרחבים הללו מוצלחים ובני האדם נהנים לעבור דרכן ולשהות בהן, בעוד ששאר המרחבים לא מוצלחים ובני האדם מתנהגים בדרכים שונות.
החלוקה של העיר למרחבים מוצלחים ולא מוצלחים יכולה להוות תשתית לשינוי ועיצוב המרחב העירוני. לכן,
בניסיון לפענח את עקרונות המרחבים המוצלחים והלא מוצלחים אני מציעה שיטת מיפוי חדשה
ומשוכללת המתבססת על הבחנה הסובייקטיבית בין מרחבים מוצלחים למרחבים לא מוצלחים.

הפרויקט מבקש ליצור שפה מרחבית חדשה, באמצעותה ניתן לפענח, לחקור, לפרק ולהרכיב את האתר הנבחר.
השפה מאחדת בין הצבע השחור- מרחבי השארית, לצבע הלבן- מרחבי "תכנון" ומייצרת קריאה
חדשה של המרחב בה השילובים השונים משפיעים על אופיו.

תהליך העבודה מכיל ארבעה חלקים. החלק הראשון – התכנית. זהו החלק המרכזי בו אני מפרקת ולאחר מכן
מרכיבה מחדש מיפויים ומוציאה עקרונות. החלק השני- מדו מימד לתלת
מימד ראשוני. כפעולה ראשונית התכנית הדו מימדית מקבלת ביטוי פיזי במרחב העירוני. 
הצבע הלבן שנוסף הופך למבננים מתוכננים מרחביים וצורניים. לעומת זאת,
הצבע השחור שנוסף הופך לשטח שעובר "אתחול מחדש", מכיל בתוכו אי סדר ולא מתוכנן כלל בשונה מהצבע הלבן.
החלק השלישי- החזית.  תהליך העבודה שנעשה בתכנית מיושם בייצוג נוסף בחזיתות. 
החזיתות הן יותר דינאמיות וניתן לייצר ולבחון אותן מכמה כיווני מבט. 
החלק הרביעי- מדו מימד לתלת מימד. שפת המרחב השחור ולבן מתפתחת לשינוי
פיזי באתר על פי התכנית והחזיתות ומייצרת מגוון ודינאמיות הן במרחב והן מבחינת החלופות המוצעות.
האתר הנבחר הוא מרכז העיר קרית מוצקין ובו נבחנת שיטת המיפוי ונוצרת שפה מרחבית חדשה וייחודית למקום זה.