קולקטיביות עירונית – מערך בתי הקולנוע לשעבר ככלי לחיזוק המרחב העירוני

התרחבות ערים אל השוליים, הקמת קניוני ענק ומעבר אוכלוסייה אמידה אל פרברי העיר הובילו להידרדרות  של מרכזי ערים רבות. הדעיכה באה לידי ביטוי בעיקר בהיחלשות כלכלית, פגיעה בשכבות החלשות ויציאת אזורי המסחר מהעיר. אחד הסימפטומים לדעיכה היה סגירת בתי הקולנוע העירוניים אשר היוו נדבך תרבותי מהותי ושימשו כמקום מפגש עירוני. בתי הקולנוע היו מהמבנים הבולטים במרכז העיר, ולכן אני סבורה שיהוו חלק חשוב בתקומתו. הם היו מבנים גדולים, מרשימים, ובמיקום אסטרטגי. עצם קיום תכונות אלו מאפשר שימוש מחודש בפריסתם המרחבית כקטליזטור להחייאת מרכז העיר, מבלי להשתמש בתכלית המקורית שלהם.

אסטרטגיית התכנון מסתכלת על בתי הקולנוע כשכבה נוספת המשלימה את המוקדים הקיימים במרכז העיר. מיקומם ההיסטורי משמש למוקדים ציבוריים עבור תושבי האזור ותושבי העיר כולה. ההתערבות מתבטאת בשלושה רבדים: הרובד הקרקעי, המתייחס לחיבורים הרגליים בין בתי הקולנוע לבין עצמם ולמוקדים חשובים במרכז העיר. הרובד האווירי, המתייחס לקשרי מבט בין בתי הקולנוע על ידי מגדלי תצפית הממוקמים בגג המבנים, כשביום משמשים כאזורי תצפית ובלילה גם לתאורה לילית. הרובד השלישי הוא תוספות למבנים הקיימים, ולמבנים נוספים שהושפעו מבתי הקולנוע בעבר. הפרויקט מעניק לבתי הקולנוע פרשנות מחודשת על ידי התאמתם לחיים העכשוויים ושמירה על זהותם, תוך איזון בין השניים.  איזון זה בא לידי ביטוי בשמירה על תפקוד החלל המקורי וצורתו, יצירת מצבים חדשים של הקרנה וצפייה, והפיכת המבנים הקיימים לחללי חוץ בנויים המאפשרים את חיבורם לרחוב. 

הפרויקט בוחן את הפוטנציאל של הפריסה המרחבית של בתי הקולנוע בשכונת הדר בחיפה, שבעבר היוותה את מרכזה התוסס של העיר; זאת במטרה לחזק את תפקידה העירוני, החברתי והתרבותי של השכונה וליצור מערך ציבורי קולקטיבי חזק. בתי הקולנוע היוו חלק בלתי נפרד מהסצנה העירונית של מרכזי הערים, ומעבר לצפייה בסרט – היה להם תפקיד חברתי קולקטיבי. ניצול מוקדי בתי הקולנוע, שהוכיחו עצמם בעבר והפיכתם למרחבים ציבוריים פתוחים יובילו להחייאת תפקידו העירוני והתרבותי של מרכז העיר שדעך, יצרו הזדמנויות מרחביות חדשות להתקהלות וישמרו את התפקיד הקולקטיבי של בתי הקולנוע בעבר