מעבר לכביש

גידול האוכלוסייה בישראל הוליך להתפרסות בלתי-מרוסנת במרחב ולתהליכי פרבור מואצים. במקביל, אזור העסקים הראשי בגוש דן הלך וצמח, מה שהוביל לצורכי יוממות ולתלות גוברת ברכב הפרטי. תהליכים אלו הובילו להתרחבות משמעותית של תשתיות תחבורה, מה שבא לידי ביטוי הן בסלילה של עוד ועוד כבישים והן בכמות הרכבים ההולכת וגדלה. התלות ברכב הפרטי גורמת להשלכות מרחביות מרחיקות לכת כתוצאה מסלילת כבישים – ועל כך הפרויקט מבקש לשים דגש. השלכות אלו כוללות כרסום בשטחים הפתוחים ההולכים ונעלמים, פגיעה במערכות אקולוגיות, הצבת מחסומים עירוניים ויצירת מפגעים נופיים. על אף החיבור התחבורתי שכבישים מייצרים בקנה המידה הארצי, בעקבות האופי הקווי שלהם המפגש שלהם עם המרחב מדגים תופעה של הפרדה, ופריסתם המרחבית מייצרת מרחב רצוף של פרברים "מבוצרים" על ידי אספלט וקירות אקוסטיים.

הפרויקט מעודד התבוננות מחודשת על המפגש של תשתיות תחבורה עירוניות עם המרחב ומבקש להגיב לתופעת ההפרדה שהן מייצרות. הוא בוחן את הארכיטקטורה של הכביש – על הליניאריות שלו ועל החלל שהוא מייצר, בכדי למצוא בהשלכות המרחביות שלו הזדמנויות להתערבות. הפרויקט שואף לשנות את המרחב באופן שמחליש את מקומו של הכביש בהיררכיה המרחבית ומטשטש את החד משמעיות שלו – הן מבחינה צורנית והן מבחינה פרוגרמטית. הוא תופס את הכביש כפצע במרחב ומנסה לאחות את הרקמה, בדומה לפצע שמגליד.

הפרויקט ממוקם בכביש 531 ,כביש רוחב בדרום השרון המחבר בין כבישי האורך 2 ,4 ו-6. הכביש נסלל על חשבון שטחים חקלאיים ויצר ניתוק מרחבי בין העיר רעננה לבין גבעת ח"ן והרצליה הסמוכות – זאת בעקבות השקעתו בקרקע היוצרת הפרדה מפלסית והצבתן של קירות אקוסטיים משני צדדיו. לפיכך, מטרת ההתערבות היא לאחות את הרקמה ולחדש את הקשר שנקטע, אך עדיין לאפשר לכביש להמשיך להתקיים. לשם כך, האסטרטגיה התכנונית שגובשה כוללת הצלבה של הצירים הראשיים משני צדדי הכביש, כך שנוצרים קווי מתאר להתערבות ה"תופרים" את הפצע. ההזזה הוורטיקלית של קווים אלו מייצרת קפלי קרקע תלת ממדיים המייצרים פני שטח חדשים מעל הכביש ומכסים אותו לסירוגין.

באמצעות המרחב שתוכנן נוצרים שטחים פתוחים בעלי שיפועים משתנים, שמצד אחד מעוותים את המרחב ומצד שני מעניקים חוויה ציבורית עשירה ומגוונת. חלקם העליון של קפלי הקרקע מתפקד כגגות ירוקים ובחלקם הפנימי תוכננו רצף של חללים חפורים וסמויים מהעין בעלי פרוגרמות ציבוריות, המהדהדים את הליניאריות של הכביש. לאורך המרחב החדש ישנן נקודות ממשק המאפשרות מעבר מצד אחד של הכביש לצד השני – מה שמייצר את איחוי הרקמה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מטאפורית. השינוי המרחבי הנגזר מהפעולה הפלסטית של יצירת קפלי קרקע המכסים חלקים של הכביש, משקף את הרצון להחליש את הנוכחות שלו במרחב והתוצאה שמתקבלת מדמה פצע שמגליד. התכנון משנה את המרחב על דפוסי התנועה, השימוש והחוויה שהוא מכתיב, והוא מנוע לשינוי תודעתי של זהותו של הכביש.