האצטדיון והעיר

בעשורים האחרונים, אנחנו עדים לתופעה של היעלמות אצטדיוני כדורגל מתוך המרקמים העירוניים. אצטדיונים אלו, שטמנו בחובם במשך שנים רגעים של אושר, עצב והתרגשות, נהרסים לטובת מיזמי נדל"ן מתוך תפישה כי הקרקעות יקרות והמגרשים אינם כלכליים עבור העיר, אך אלו מוחלפים במבני ענק הניצבים כמונומנטים אדריכליים בשולי העיר, הרחק מהרצף העירוני והנוף המקומי. הרוב המוחלט של הכספים למימון האצטדיונים החדשים מגיע מכספי ציבור, אך במקרים רבים, למתקנים אלו אין תרומה אורבנית נוספת מלבד להוות אייקון נוצץ לגאוות ראשי הערים והפוליטיקאים.

לאצטדיון העירוני, כמבנה שיודע לאגד בתוכו אלפי אנשים לחוויה משותפת, יש פוטנציאל לייצר הזדמנויות אורבניות משמעותיות לפיתוח הקהילה והכלכלה העירונית ולהוות מוקד ציבורי ומשאב עירוני משמעותי.
הפרויקט מנסה לחשוף ולהנגיש את מגרש הכדורגל לתושבי העיר, ולייצר באמצעותו כיכר עירונית פתוחה המכילה פעילות אינטנסיבית, ונגישה לציבור הרחב. הכיכר תכיל עירוב שימושים של מרחב ציבורי פתוח, פונקציות ציבוריות וקהילתיות, משרדים, מסחר, פנאי ומגורים. באמצעות המרחבים הציבוריים, עוברי אורח הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהמחזה המתרחש, ובכך ה"אצטדיון", כמעבה חברתי המוחדר לתוך המרקם האורבני, הופך את משחק הכדורגל מאירוע אקסקלוסיבי, לעוד פן בחיי היום יום העירוניים, המיועד להיחוות על ידי כולם