אנרגיה מתחלפת

בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי מגמה עולמי ביחס לשימוש בפחם אשר מחזוריות השימוש בו נחשב לאחד מהתהליכים ההרסניים והמזהמים בעולם. כיום, אנו עדים לכך שקצב סגירתן של תחנות כוח פחמיות עולה על קצב פתיחתן. תופעה זו מעלה שאלות רבות בנוגע לשימוש עתידי שיעשה בתחנות כוח אשר נסגרות או עוברות הסבה לייצור אנרגיה ממקורות נקיים יותר. במדינת ישראל ישנן שתי תחנות כוח פחמיות (רוטנברג באשקלון ואורות רבין בחדרה) אשר צפויות לעבור הסבה מלאה לגז בשנים הקרובות ועל פי הצהרות הממשלה לעבור לייצור מאנרגיות מתחדשות עד 2050. בפרויקט זה בחרתי לבחון כיצד תחלופת האנרגיה בתחנת הכוח אורות רבין משפיעה על המרחב, תוך התייחסות לשינויים מיידיים ועתידניים בעקבות השינויים הצפויים במערך האנרגיה הארצי והעולמי. כיצד תחלופת האנרגיה משפיעה על תחנת הכוח הקיימת, על חזית הים, על שפך הנחל ועל פיתוח עתידי של העיר חדרה בדגש על שכונת רובע הים המתוכננת בסמוך לתחנת הכוח. העיר חדרה אשר הוקמה כמושבה בסוף המאה ה-19 הייתה להבטחה גדולה עבור ההתיישבות היהודית, אך פעם אחר פעם נקלעה ההתיישבות לקשיים ואכזבות. אחת האכזבות המשמעותיות של העיר חדרה הייתה הקמת תחנת הכוח בסמוך לעיר בשנות ה-70 אשר פגעה בתדמית העיר ובשגשוגה. עבור העיר חדרה, יתכן ומשבר האקלים הוא מבשר, כזה שימנף את העיר ויהפוך אותה למה שראשוני המתיישבים חשבו שהיא תהיה. תחלופת האנרגיה הינה הזדמנות עבור חדרה להפוך מעיר עם תחנת כוח מזהמת, לעיר עם אנרגיה חיובית ומקיימת.