העיקר בשוליים| השבת שדות לטבע כחלק מחיזוק מעברים אקולוגיים בשולי הערים
בין הערים והישובים במרחב גוש דן, האזור הצפוף ביותר בישראל, השטחים החקלאיים משמשים כחיץ בין תשתיות לבנייה מאסיבית ומהווים את עיקר רצף השטחים הפתוחים לאורך שולי הערים. רצף זה מסומן כקו ירוק בתמ"א 35, ומאותת על קיומו של מסדרון אקולוגי בין שמורות הטבע, היערות והגנים הלאומיים, אך צורתו ורציפותו מוטלים בספק. מצד אחד, ערכי הקרקע הגבוהים ומגמת הציפוף העירוני במרכז הארץ מכלים את שטחי החקלאות לצורך ייעודי קרקע אחרים, ומצד שני, בשטחים שנותרו פתוחים – העיבוד החקלאי יצרני ממשיך. בין החקלאות, העיר והתשתיות קיימת רשת תפרים של שטחי בור ומשאבי טבע. הפרויקט מציע לתת להם צורה ונוכחות לכדי רצף אקולוגי ואנושי באמצעות מנגנון השבה לטבע (פירוא-Rewilding) לצד לחצי הפיתוח בשוליים העירוניים והביקוש העולה למזון.
המרחב החקלאי בין נחל שילה והגן הלאומי 'מקורות הירקון', המכיל גידולי שדה (גד"ש) ברובו, הינו דוגמא לקונפליקט בין תוכניות הבינוי העתידיות לבין הצורך ברצף שטחים פתוחים. מרחב זה מוגדר כ"צוואר בקבוק" במסדרון האקולוגי הארצי על-ידי רט"ג. בעוד שהגדרת תמ"א 35 מורה לשמר את רצועת ה-100 מטר לאורך נחל שילה, הרצף בין הנחלים אינו מתועדף על אף שהינו חלק בלתי נפרד מהמרחב החקלאי המוצף בכל שנה. מצד אחד הנוף הדינאמי של שטחי הגד"ש עתיד לשמש כשטח הצפה באירועי קיצון, וחלק מפארק מרחב ירקון. מצד שני עלול להינגס על ידי כביש עוקף 40, מסוף רכבות והקמת שכונה חדשה בשולי פתח תקווה.
הפרויקט מציע דרכי פעולה בשלושה שלבים הנפרשים על פני 20 שנים, במטרה לסנכרן את התוכניות העתידיות והפרקטיקה החקלאית באזור לכדי יצירת רצף בין משאבי הטבע הקיימים בשטח, עבור בעלי החיים המקומיים והאנשים. בשלב המיידי, יבוצעו עיבוי רשת שולי השדות ושטחי הבור הקיימים באמצעות צמחייה מקומית. בשלב השני, באמצעות בניית הכבישים העתידיים, ליצור מערכת ניקוז המתמודדת עם אירועי הצפה של 1% ו-10%, ובכך להקים יש מאין נופי אחו לח ובריכות חורף. בשלב האחרון, המבוסס על תרחיש לפיו החקלאות תשען על השקייה במי קולחין, המרת ענף הגד"ש הקיים במטעים, בהם עיבוד הקרקע פחות אינטנסיבי, ובעלי תפוקה חקלאית גבוהה יותר. פעולה זו תאפשר לצמצם את שטחי החקלאות ולפרא כמחציתם. תהליך זה מכוון להגדיל את המגוון הצומח ובעלי החיים ולשפר את שירותי המערכות האקולוגיות כמו חלחול מי נגר, איכות אוויר וייצוב קרקעות. כך, במהלך השנים יושבו אל הטבע שטחים אשר כיום מעובדים ומופרים, ואלה יונגשו לציבור באמצעות מערכת שבילים קריאה בין הערים המצטופפות, הישובים והפארקים.
