התיישנות עירונית
תהליך ההתיישנות של המוצרים אותם אנו צורכים הפך להיות תהליך מהונדס ומכוון, יותר מאשר כזה המתרחש בצורה אורגנית כפי שהיה בעבר. התעשיות השונות מרוויחות הרבה יותר כסף לכיסן כאשר אנחנו זורקים את המוצר אשר סיפקו לנו לאשפה על מנת שנקנה כאלו חדשים ונוצצים יותר. מתוך כך, אנו עדים למניפולציות צרכניות שונות הנעשות על מנת ליישן את מוצרי הצריכה השונים – הן במובן הפיזי/ממשי והן במובן התפיסתי/ תרבותי. הפרויקט עוסק במניפולציות דומות המתרחשות בעולם התכנון והבנייה.
מקור המילה Prestige (יוקרה) בצרפתית ומשמעותה "אחיזת עיניים, אשליה". הפרויקט בוחן את טיפולוגיית מגדלי היוקרה כסימפטום של סוגייה תרבותית הנובעת מאותן מניפולציות – הרצון התמידי להשתדרג לחדש ולנוצץ יותר, אשר תמיד ימשיך להופיע. הטענה העיקרית של הפרויקט היא – מגדלי יוקרה מתיישנים מהר מאוד בתפיסה של האדם ביחס לנוכחותם המשמעותית במרחב וביחס להתיישנותם הפיזית, ובעקבות כך עשויים לבסוף להיהרס בזמן שהם עוד טובים ובטוחים לשימוש מגורים. משמעות הרס מגדלים שכאלו הוא נזק סביבתי נרחב שניתן ורצוי למנוע כל עוד הדבר אפשרי.
מגורי יוקרה מאופיינים לרוב דרך רבדים שונים של היבדלות וגידור, וכאשר מדובר במגדלי יוקרה מאפיינים אלו בולטים במיוחד במרחב.
פארק צמרת בתל אביב-יפו היא השכונה אשר נבחרה להדגים את טענות המחקר, שם ניתן להבחין לראשונה בארץ במרחב המאגד בו מספר רב של מגדלי יוקרה ויוצר קהילה מגודרת בעלת מאפיינים מרחביים יחודיים. כאשר מתעמקים באותם מאפיינים ניתן להבחין במניפולציות של היוקרה וכיצד הן חוטאות למרחב עירוני מתפקד. הפרויקט טוען כי אותן מניפולציות שונות תורמות לבסוף להאצת ההתיישנות התפיסתית של המרחב.
בכדי לנסות ולפתור את הבעיה, הפרויקט מציע התערבות המתלבשת על המרקם הבנוי הקיים בשכונה – שכבות טפיליות ציבוריות ופרטיות חדשות ששונות בתכליתן מהצביון היוקרתי של השכונה. אותן שכבות משבשות את הסדר הקיים בשכונה, יוצרות טשטוש של המובחנות בין המגדלים השונים, מנגישות את השכונה לציבור הרחב ומנסות לנשל מהמגדלים את ערך היוקרה על מנת לבלום את ההידרדרות שלהם עד למצב של הרס מיותר.
