עד הלום: יחסי אשדוד ואשקלון עם חולות ניצנים ונחל אבטח

מעל לשני שלישים משטחי החולות בישראל נעלמו מקום המדינה. חולות ניצנים הינם השריד הגדול ביותר לחולות החוף שאפיינו את נופי הארץ: כ20,000 דונם חוליים מפרידים בין אשדוד לאשקלון. נחל אבטח שבמרכז החולות יוצר מרקם נופי יוצא דופן: תוואי נחל טבעי מרוחק מהעיר, בין דיונות נודדות. מרחב ניצנים מהווה בית גידול למינים אנדמיים ומינים בסכנת הכחדה רבים, בהם הצבי הארץ ישראלי וכוח אפור. מנגד, בשנים האחרונות האזור עומד בפני לחצי פיתוח מצפון ומדרום: מכיוון אשקלון מתוכנן לקום פארק גולף הכולל מגורים, ובאשדוד מתוכננת בניית רובע חדש על חשבון הדיונה הגדולה. המרחב נמצא כעת בנקודת מפנה: המשך בינוי בניצנים עלול לגרום לחסימת נתיבי הזנת החולות ובכך לייצוב הדיונה, פגיעה בלתי הפיכה בבתי הגידול, והרס של אחרון המרחבים הפתוחים לאורך החוף. הפרוייקט עוסק בעצירת הזחילה העירונית לעבר הדיונה באמצעות בחינת הממשק בין העיר לחולות. כיצד הקו הראשון לדיונה, הDunefront-, בדומה לקו הראשון לים, הWaterfront-, עשוי ליצור דינמיקה חדשה בין העיר לטבע, בין האדם לחולות.

הפרוייקט מציע בחינה של חולות ניצנים בפריזמה אזורית, משמר את הגבולות הקיימים כיום בין השטח החולי לשטח הירוק וליישובים, תוך ביטול תכניות הפיתוח הקיימות על החולות. את הבינוי שיועד לדיונה ניתן לבנות בתחום העיר בסמוך לדיונה, כך שגם נופי המגורים יהיו כלפי הדיונה. נחלי החוף מכתיבים תנועת הולכי רגל וטיול במרחב, משמרים את רצועות השטחים הפתוחים ומהווים עוגן מרחבי משמעותי. הפרוייקט מציע לקבע את הגבול בין הדיונה לעיר באמצעות פיתוח רצועת טיילת חולות חוויתית. הטבע מהווה חלק מתרבות הפנאי העירונית, מקור לגאווה מקומית.