שיקום מחצבת נחל בעזרת תהליכים טבעיים – מחצבת צאלים כמקרה בוחן
לאורך ההיסטוריה היו הנחלים באגן הבשור "צינור אספקה" עבור האדם, כאשר מים וחומרי בסיס לבניה היו המשאבים העיקריים. בעשרות השנים האחרונות הפקת התועלת מאותם משאבים מתבצעת באמצעות מחצבות כרייה באפיקי הנחלים הראשיים ומאגרי מים לתפיסת מי השיטפונות. פרויקט זה עוסק בפתרון המפגע הנופי במחצבת צאלים ע"י שיקום בעזרת תהליכים טבעיים, שאף יהוה אמצעי לצמצום בעיה הנדסית של שקיעת סחף במאגר הבשור. ההתערבות המוצעת היא נקודתית, אך כזו שמניעה תהליכים ארוכי שנים בעלי השפעה מרחבית – אגנית.
בכדי להתחיל את תהליך שיקום המחצבה, מוצעת הסטה חלקית של אפיק הנחל אל בורות הכרייה במחצבה. הצפי הוא כי פעולה זו תניע תהליכים ביולוגיים, הידרולוגיים, גאומורפולוגיים וגיאולוגיים, אשר יתרחשו בזמן אירוע זרימה ולאחריו. התחתרות והשקעה של סחף לאורך ולרוחב האפיק, שקיעת סחף בבורות הכרייה עם ירידת מהירות הזרימה, התחתרות לאחור של אפיק הזרימה עקב מפלי מים וביסוס צמחי בבורות הכרייה, כל אלה הם רק חלק מהתהליכים אשר יתרחשו במהלך שיקום המחצבה עקב הזרמת המים. מערומי עפר אשר צמצמו עד עתה את רוחבו של הנחל, "ייחפרו" על ידי המים וישקעו בבורות הכרייה עד אשר יחזור תוואי הנחל לקדמותו. זהו תהליך שיקום דינאמי של עשרות שנים ואולי אף יותר.
עקרונות התכנון מתבססים על המצב הקיים בשטח המחצבה ועל ערכים נופיים במרחב: ניצול מערך השבילים הקיים במחצבה, שימוש במערומי העפר ובורות הכרייה כעוגנים, התערבות מידתית ומקומית ושימוש חוזר בחומרי שארית הנמצאים במחצבה לטובת פרטי פיתוח שונים.
בנוסף לפתרונות שהפרויקט מציע עבור הבעיות ההנדסיות והנופית לאורך נחל הבשור, מוצעת כאן תשתית לערכים נוספים: במה לשדה מחקר ולימוד אודות שיקום מחצבות נחלים והתנהגות נחלי אכזב באירועים שיטפוניים; יצירת מפגש דרכים קיימות ומתוכננות במרחב כדוגמת דרך הבשמים, דרך נוף הבשור, נתיב אנז"ק ופארק הלס והנגשה בטוחה לקהל הרחב לצפייה ב"תאטרון של הטבע" בעת אירוע שטפוני בנחל.