Sense & Sensibility
יכולת השמיעה שלנו בשונה מן הראייה תמיד מופעלת, אין בידנו אפשרות ביולוגית 'לכבות את האזנים' אף לא כשאנו ישנים. מה ששם את חוש השמיעה בכלל ואת השמע בפרט כאלמנט חשוב ואולי אף המשפיע יותר עלינו בחוויות האנושיות שמסביבנו ובאופן בו אנו תופסים, מרגישים וזוכרים מקומות.
אחד מן הגורמים האנושיים האחראים להפעלת חוש השמע שלנו ולהשפעותיו עלינו הינו תחום המוזיקה. התפתחותה של המוזיקה על כל גווניה וסוגיה מתפרשת לאורך ההיסטוריה האנושית והיא הביאה עימה רוחות של שינויים תרבותיים והשפעות על האדם ועל סביבתו הבנויה.
הקו המנחה המשותף לכלל הז'אנרים הינו החוקיות והמבניות שמביאה לכדי בניית יצירה מוזיקלית. כלומר חוקיותה של המוזיקה מהווה נקודת שוויון לאופן בו ניתן לראות תכנון שלד ומהלך של בניין בהליך היצירה הארכיטקטוני.
בדומה להשפעת האזנה לשיר על האדם, תפקידו של החלל או המרחב הארכיטקטוני אמור להעביר את המבקר בו תהליך, להזיז משהו בתוכו. תפקידו לייצר פלטפורמה לחיבור בין אנשים, לפתח קשרים ופרשנויות שונות למרחב, לעורר דיון, לעורר רגש, ובעיקר להפעיל את מכלול החושים. אולם באופן בו מרחבי היומיום מתוכננים בארץ כיום, כלומר המרחבים שבינות בנייני המגורים בשכונות בהם אנו מבקרים ומשתמשים חסרים את החוויה השלמה שהאדריכלות יכולה לתת, אם רק היו נותנים לה מרחב נשימה לתכנון יצירתי ורב חושי.
תמונת המציאות כיום מחייבת את האדם לעבור במסלול שגרתי שבין ביתו למכוניתו ליעד הבא, במקום לעבור חיבור בינו לבין מקום מגוריו וחיבור בינו לבין שכניו. המצב הקיים לא מעודד שייכות למקום כמו גם לא מעודד מרחבים ליצירת אינטראקציות וחוויות חדשות בין האדם לסובביו. מגמה זו מציבה אותנו, אדריכלים ומשתמשים כאחד במציאות של אדריכלות של פספוס, של מונוטוניות, של ריקנות ובאיבוד פוטנציאל חושי ממשי רחב.
על כן בפרוייקט שלי אני מציגה כיצד ניתן לרתום את הערכים, ההיסטוריה והתשתית עליה המוזיקה מבוססת בכדי לעורר את התרדמת בתכנון השכונתי.
תכנון החללים והמרחבים נוצר כחלק מתהליך תרגום המשגות מוזיקליות לכדי משמעויות פיזיות ואדריכליות. באופן זה המוזיקה משמשת כמחוללת התכנון ולא רק כפן השראתי על כל המשתמע מכך. החללים מותאמים לשכונה בה הם נמצאים וממלאים את החסר במארג הפרוגרמות הציבוריות של המקום וכתוצאה מכך הם מאפשרים פלטפורמה להעשרה חווייתית וחושית ולחיבור אנושי. התוצאה התכנונית הכוללת, מייצרת חפיפה מחודשת בערכים בין שני העולמות ויוצקת לאדריכלות השגרתית והיומיומית מלודיות וצלילים שכבר נשכחו ממנה במציאות הישראלית.
