(manu)Factor-In(g) Nature
בישראל, שלושה מתוך כל ארבעה אזורי תעשיה ותעסוקה הוא צמוד דופן עירונית. שניים מכל שלושה מאזורים אלו, בנוי לגדות נחל. עיקרון סמיכות זה, גובש באופן מוצהר כבר בתוכנית שרון על מנת להשתמש במערכת הטבעית להזרמת שפכים ומיי פלט, עיקרון שלא השתנה בתוכניות המתאר הארציות השונות לאורך השנים. ישראל עתידה להכפיל את אוכלוסיתה ב20 שנים הבאות. תחזית זו מאיימת על שטחים פתוחים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה ושטחים חקלאיים בשולי הערים. לאור גדילה עתידית של 25 אחוזים שטחי התעשיה והתעסוקה והסמיכות שלהם למרחב האורבני הפרויקט מצביע על האזורים הקיימים והעתידיים כחלק מהמרחבים הנחוצים להתרחבות העירונית, ואל המפגש בין חזית התעשיה לנחל כהזדמנות לחיבור המערכת הטבעית אל העיר.
המרקם של אזור התעשיה חדרה מייצג מציאות של אזורי תעשיה רבים בישראל, תמהיל מקוטע וחסר קוהרנטיות, שמייצר מתחמים מסוגרים ללא רצף פנימי שביחד מרכיבים פסיפס שלם שקטן מסכום חלקיו. תוצאה של התפתחות תוכניות שונות בתקופות זמן אחרות זו מזו. התמהיל מפגשי מפעלים גדולים עם מתקני תשתית של חברת חשמל ומתקן טיהור שפכים ומלכות זעירות כמו מוסכים, אולמות תצוגה ומפעלים קטנים.
זליגות שפכים מהמט"ש ונגר עירוני שמוזרם ישירות לנחל מורידים את איכות המים באפיק, ושטחי חניה ואחסנה גדולים לאורך הגדה מצמצמים את בתי הגידול שלאורכו. ההרחבה עתידית של אזור התעשיה מאיימת לכלוא את נחל חדרה במסדרון משתי גדותיו לכל אורכה של החזית הבנויה זאת למרות ניצול חלקי בלבד של זכויות הבניה שמאושרות בו כיום, בדומה לרב אזור התעשיה והתעסוקה בישראל.
הפרויקט מציע לשלוש אסטרטגיות פעולה בשלושה קני מידה- 1. לרתום את כל השחקנים במרחב הנחל ואזור התעשיה על מנת להפוך את העורף התעשיתי לחזית העירונית העתידית על ידי החלפת שטחים ויצירת רצף מרקמי של מלאכה בחלקו הדרומי שיחבר שטחים גדולים בעלי פוטנציאל להתחדשות אורבנית תעשייתית על חשבון שטחי אחסנה וחניה. שילוב מתחמי מגורים עם מבני ציבור, מסחר ותעסוקה במרקם המלאכה הקיים והעתידי יכניס פעילות עירונית למרחב ושטחים פתוחים איכותייים לצורכי עובדים, דיירים ומבלים כאחד. בחלקו הצפוני רצף של שטחי תעשיות גדולות יהווה את הבלם הדרוש מפעילות אנושית אינטנסיבית לאורך הגדה הממשיכה צפונה. 2. חיבור לפארק הנחל שעוטף את העיר וממשיך דרך חוות חפציבה עד פארק שפך הנחל. כשבאזור התעשיה, בנפתול הנחל המרכזי האפיק יקבל הידהוד נופי אל תוך המרקם האורבני המתחדש, ויצור מפרק של טבע עירוני, כמעין שער אל הטבע של מערכת הנחל. 3.יצירה של מערך משלים של אגנים ירוקים ואגמי שיקוע כחלק מהרחבת המט"ש ושיפור איכות המים המשתחררים לאפיק תשיב בתי גידול אקווטיים סמוכים לאפיק. פיצול ספיקות הנחל בנפתול הטבעי, יאפשר הורדה של גובה הגדה ויחזיר חלק מהקשר האקווטי בין זרימות הבסיס וזרימות עונתיות למרחב הגדה העליונה שנפגע בפעולות ההסדרה וההעקמה של האפיק. זאת מבלי לסכן את המרחב האורבני גם בספיקות חריגות של אחת למאה שנים. בנוסף, מערכת ביוסוול ובריכות ביופיליות לגדת הנחל יחזירו מי נגר באיכות טובה לאפיק וירחיבו את התווך הרטוב של הגדה ובכך את מגוון בתי הגידול שלאורכה. מופע כזה, לאורך טיילת הנחל יצרו מוקדים נופיים אורבנים יחודיים וחדשניים במרחב הישראלי.
בשדה התכנון הישראלי כבר חוקרים ומנסחים מדיניות לאזור תעשיה של העתיד, אך מערכת הנחל נעדרת מרב הקריאות שלהם את המרחב. ואלו שהיא מוזכרת בהם לא רואים אותה כעמוד שדרה מרכזי להתחדשותם.
הפרויקט קורא את המרחב אחרת בשלושה אופנים-
Factor-In של הטבע- לקרוא אותו במרכזי ורלוונטי במרחב, כעמוד שדרה להתחדשות העתידית.
Manufacture על סף הטבע- לרתום את התשתיות, התעשיות והמלאכות השונות להיות גורם חיובי ומקדם לסביבת הנחל ומגוון בתי הגידול האקווטים שבקרבתה.
Manufacturing של טבע- להסתמך על האזורים והמופרים והתשתיות הקיימות והעתידיות שבהם כדי ליצור את מרחבי הטבע העירוני הדרושים לנו בסביבות העבודה, המגורים והצריכה לאור הציפוף העתידי והצורך אליו נחשפנו במשבר הקורונה. ובכך לצמצם את הפגיעה בשטחים ערכיים אחרים בשולי הערים.
