צירים מחברים

רבות מערי הנמל ההיסטוריות בעולם חוות בעיות ניתוק בין העיר העתיקה לחדשה הסמוכה לה, ניתוק המתבטא בסגרגציה מרחבית-חברתית. עכו היא אחת מהערים שיכולה להוות מקרה בוחן להתמודד עם השאלה כיצד ניתן לחבר בין קצוות העיר באופן שישקם ויחזק את המוקדים השונים תוך הנכחת ההיסטוריה שמאפיינת את העיר העתיקה. עכו קיימת כבר יותר מ 4000 שנה. העיר העתיקה מוקפת בחומות המהוות גבול משמעותי, ומנותקת מהעיר החדשה שהתפרסה על השטח החל מתקופת המנדט בלי התייחסות להיסטוריה ולערכים של העיר. התאפיינה עכו בנוף ביצתי ויערות מסביב לנחל נעמן שנשפך לים מדרומה. לאחר 1948 היא עברה מודרניזציה וטרנספורמציה דרמטית, המרחב הבנוי התרחב והאוכלוסייה גדלה עם הקמת המדינה ועליה לארץ. השטחים הפתוחים הייחודים ובתי גידול (כמו; סביבת נחל נעמן שנהפך למטרד וגורם מאיים, שמורת שפך נעמן, שמורת חולות המפרץ, וחופי הים) הוזנחו והוזהמו. בשל כך, חלק גדול מהעושר הייחודי שהעיר יכולה להציע עדיין חבוי ולא רואים אותו. כתוצאה מהניתוק והעובדה שעכו לא קיימת מחוץ לעיר העתיקה לרוב התיירים והמבקרים, אתרים רבים מחוץ לעיר העתיקה נתרו לא מפותחים ולא נגישים. שני רבדים מרכזיים נעלמו מהתודעה הציבורית: היסטורי וסביבתי. חזון הפרויקט הוא חיבור בין האזורים החדשים וההיסטוריים בהתבסס על חשיפת השטחים האבודים בעיר והשבתם אל השיח והשלד העירונית, תוך גילוי מחודש והדגשת אתרים פוטנציאלים לפיתוח התיירות. והעלאת המודעות על תהליכים היסטוריים חשובים שקרו בעכו. הפרויקט מציע ניצול והחייאת מרחב נחל נעמן להוספת רובד חדש של "תיירות אקולוגית" ומקום מפגש קהילתי, עם פיתוח רצועת החוף הדרומית וחיבורה לעיר העתיקה. זו הסינרגיה של הפרויקט, כאשר שילוב נחל הנעמן, יחד עם העיר ההיסטורית דרך טיילת אטרקטיבית יגדיל את נוכחותם המשותפת כעוגן תיירותי מרכזי בצפון, ועל מפת התיירות המקומית בישראל.