נצא אל הבוסתן

מרבית נחלי הארץ ובפרט נחלי החוף בישראל מזוהמים במידה זו או אחרת. אחת הטענות הנאמרות בהקשר זה היא כי אגני הניקוז נמצאים בחלקן בשטחים בהם אין למדינה ריבונות ולכן אין שליטה על איכות המים ותכולתם בכניסתם לגבולות מדינת ישראל. אך מסתבר שהדבר נכון גם לנחלים אשר אגן הניקוז שלהם נמצא בכללותו בתוך גבולות מדינת ישראל, ולה, שליטה מלאה על הזורם בו. כאשר בוחנים את מקורות הזיהום מגלים כי יותר מתשעים אחוז ממקורות הזיהום הינם סניטרים ( מתוך שכבת מידע גיאוגרפי "זיהום בנחלים" של המשרד להגנת הסביבה). מבחינה של הסוגייה ומקורות הזיהום נחשף נתון נוסף המסביר חלקית את התופעה – אחד מכל ארבעה בתים בחברה הערבית אינו מחובר למערכת הביוב ( מתוך דו"ח איכות הסביבה ביישובים ערביים שערכה הכנסת בשנת 2016). מן המחקר עולה כי בנוסף להיותם מזהמים גדולים יותר, מיקומם הגיאוגרפי של יישובי החברה הערבית, אשר נמצא לרוב במעלה אגן הניקוז, משפיע במידה רחבה יותר על המתרחש במורד. בחינה של יישובים אלו העלתה מספר רב של סוגיות נוספות כמו הקרקעות הפרטיות, הבנייה הבלתי חוקית וכן עוני המרחב הציבורי שקיים בעיקר בלב היישוב העתיק. היישוב אותו אחקור ואציע בו תכנון מרחבי חדש הוא דאלית אל כרמל, כפר דרוזי השוכן על הר הכרמל. בו אנסה להציע תכנון מרחבי חדש המעשיר את המרחב הציבורי ביישוב ומשקם את מרחב הנחל המזוהם.

החיפוש אחר מרחב הפעולה הוביל לנחל בוסתן. הנחל, שמתחיל בקצה המערבי של היישוב, מהווה מחבר בין המרחב הבנוי הצפוף אל השטחים הפתוחים של הכרמל ובסופו מתחבר אל נחל אורן המוביל אל חופי עתלית. חלקו העליון של הנחל מאופיין בחזית מגורים ובטרסות נטועות עצי זית מרשימים ובסוף המקטע העליון מעיין ושני מבני דת קדושים לדת הדרוזית. אחרי מבנים אלו תוואי הנחל וסביבתו הופכים טבעיים יותר ומוקפים בחורש מורדות הכרמל, בתה וגריגה. בסמיכות לתוואי הנחל עובר נתיב תנועה, הנתון למחלוקות בין בעלי עניין שונים, המחבר את היישוב עם עין חוד וחוף הכרמל. מכלל תוואי הנחל התכנון עצמו יעסוק בחלקו העליון הנמצא בין קצה היישוב למבני הדת. 

באמצעות יצירת גדות נחל חדשות, הגדרת קווים מנחים לבנייה בחזית הנחל ויצירת פרוגרמה מגוונת לתושבים התכנון שואף לייצר מרחב נחל חדש אשר יהווה מרחב ציבורי פתוח המחזיר אל התושבים את תחושת השייכות במרחב, מייצר חיבור של המגורים אל סביבת הנחל ומשקם שטח שארית אשר היווה אתר פסולת פיראטי, חצר אחורית של היישוב ומקור זיהום. ממשק הנחל והמגורים,  חיבור היישוב אל מבני תרבות ודת ושימור הטרסות המאפיינות כל כך את המרחב ייצרו כניסה חדשה אל היישוב ויהוו מעבר רך בין הסביבה הבנויה אל מרחבי הכרמל הפתוח.