מַאֲבק לאוויר
השתנותו המתמדת של קו הרקיע הינו סמל לקידמה וגאווה ואחד מסממני הצמיחה וההתחדשות של עיר. בשנים האחרונות אנו עדים לקצב ההתפתחות המהיר בקרב ערים גדולות בישראל ואף בקרבערים ושכונות חדשות שצצות במרץ כמו פטריות אחרי הגשם. קצב הפיתוח האינטנסיבי הינו אחד מתוצרי הלוואי של קצב גידול האוכלוסייה ותפקידו, בין היתר, לתת מענה לתושבים עבור מקומות מחייה, עבודה ופנאי. כיאה לכל קידמה, אנושית וטכנולוגית, גם הצמיחה של ענף הבנייה מביאה עימה מטענים חיוביים ושליליים. האספקט השלילי ביותר, פרט לחדגוניות המשוועת בנופי הארץ, הינו השלכת תהליכי הבנייה על איכות האוויר שלנו, בערים צפופות בפרט.
בתל אביב, תהליכי הבנייה הנרחבים במרכזים העירוניים ובשכונות המגורים, פוגעים באיכות חייהם של התושבים העובדים והגרים בקרבת אתרי הבנייה. המרחב הציבורי הופך לזירת הרס ע"י צמצום השטחים הירוקים, כמויות אבק ורעש, ונזקי סביבה נוספים הנובעים מהתהליך והפכו לחלק בלתי נפרד מפסקול חייהם של המעורבים. הפרויקט מתמקד בתהליכי הפירוק והבנייה של מבני מגורים בתוך מרקמים צפופים של שכונות מגורים ומציע כאלטרנטיבה טיפולוגיית בנייה חדשה שמטרתה ייעול וקיצור תהליכי הבנייה בשטח תוך שמירה ואף העלאת איכות חייהם של התושבים.
אופן הפעולה כולל פיתוח שיטה המאפשרת פירוק והקמה של בניין בתוך סביבה סגורה. פיתחתי מעטפת הבנוייה מקוביות חלולות, אלמנטים טרומיים קונסטרוקטיביים יצוקים, בעלות שיטת חיבור חזרתית. לכל קוביה יש מנגנון חיבור לממברנה אשר הופך אותה לאטומה והערמתן אחת על גבי השנייה מספקת לנו מעטפת הגנה אשר נבנית מסביב לבניין קיים ומאפשרת את פירוקו בתחומה על מנת לשמש כחיץ המגן על החוץ מהפנים. הקונספט הוא לעשות שימוש במעטפת הנבנית מראש כתשתית קונסטרוקטיבית לבניין המתוכנן הבא. גובה המעטפת תלוי בגובה הבניין הרצוי, וגם אותו ניתן לעבות בהתאם לצורכי הדיור. לאחר פירוק הבניין, יש לפרק את מילואות הבד מהקונסטרוקציה. המילואות נשארות חלולות פרט לאילו שמרכיבות את שתי הדפנות של כל דירה, באילו יותקנו חלונות פנורמיים. גרעין התנועה המרכזי מהווה עוגן קונסטרוקטיבי בפני עצמו. בתום העיגון ניתן להביא את הדירות היצוקות מראש לאתר ולהתחיל להרכיבן, בדומה ללגו, ולהשחיל דרך הפתחים המיועדים לכל אחת.
אני מאמינה שפיתוח תהליך זה במסגרת התחדשות עירונית יכול להביא למימוש הזכות שלנו לאוויר נקי!
