ירידת מתח

ירידת מתח | חיזוק נופי באמצעות מודל תכנוני לעצמאות אנרגטית | חבל תקומה

הצורך האקוטי בצמצום פליטות גזי החממה, הוביל לקביעת יעדים עולמיים ולאומיים למעבר לאנרגיות מתחדשות עד שנת 2050. בישראל, אתגר זה מחייב להרחיב את קווי הולכת החשמל פי ארבעה, זאת במסגרת הקמת תשתית נרחבת לייצור והולכת החשמל. חבל תקומה, אזור הנגב המערבי, מאופיין בשעות שמש מרובות ולכן פוטנציאל היצור הסולארי בו משמעותי ואף גבוה ביחס לצריכה בפועל. פוטנציאל זה מקנה הזדמנות לשימוש בחבל כמודל תכנוני ליצירת אנרגיה בקנה מידה אזורי, בצורה מבוזרת, ולהוביל את המרחב לתפקד כ"אי-אנרגטי עצמאי", ובכך להפחית את ההקמה של תשתיות הולכה חדשות.

יצירת אנרגיות מתחדשות – משפיעה על הנוף ומשאביו ועלולה להיות בזבזנית בשטח בכל שלבי התהליך, החל מהייצור, ההולכה, ההפצה, האגירה (מכולות/ סוללות) והבקרה. באזור חבל תקומה מסדרונות אקולוגיים ונופים ערכיים לשימור, שדות חקלאיים, רכסי כורכר ונחלים. כיצד, אם כן, ניתן לשמור על הנוף הייחודי תוך ניצול אנרגטי מירבי?

הפרויקט מציע תכנון של מיקרו-גרידים, יצור חשמל בשיטות מגוונות, בקני מידה משתנים. ברמה האזורית, שיתוף פעולה בין הקיבוצים והעיר שדרות, כך שהקיבוצים יוכלו לספק את צרכיהם ואף לספק עודפים לעיר. ברמה העירונית, חלוקת שדרות באמצעות ערוצי הנחל החוצים את העיר לשכונות שייצרו חשמל בהתאם לשימושי הקרקע. ברמה השכונתית, התכנון כולל יצירה של "נחל" אנרגטי בהשראת נחל אכזב מקומי אותו הפרויקט שואף לשקם. כך נוצרות שתי מערכות מקבילות: האחת מייצרת חשמל ומספקת תאורה ומים להשקייה, והשנייה משתלבת עם מאפייני הנוף המקומיים. ברמת המבנה, התווית הנחיות להשתלבותו במרחב הנופי, תוך הקפדה על פרטים נופיים המשלבים היבטים אנרגטיים.