אל תפסולת
פרויקט זה בוחן כיצד ניתן להפוך את הפסולת הן העירונית והן התעשייתית, המהווה "תוצר לוואי" של תרבות הצריכה והמודרניזציה בה אנו חיים, לכלי המאפשר גישה בלתי מוגבלות ל"צרכים בסיסיים" כגון חשמל, תחבורה ציבורית ומזון מן הצומח וגז טבעי. וליצירת סביבה עם מודעות צריכה וזריקה גבוהה יותר.
הפרויקט לוקח חלק בחוות המיכלים אשר בקריית חיים בחיפה, החווה יושבת על שטח תעשייתי מופר לו קרקע מזוהמת מפסולת דלקים, אשר נסגרה כיוון שיצרה זיהומים רבים בקרקע ובאוויר. בהתערבותי באזור זה, ניתנת לחווה ייעוד חדש- ממכונה תעשייתית מזהמת אשר הכילה דלק מזהם, למכונה ירוקה המייצרת אנרגיה ירוקה ואף מטהרת את סביבתה באמצעות פסולת. השכונה עצמה מתוכננת כפארק אקולוגי-חינוכי רחב ידיים, ובתוכו תעשיות השבת אנרגיה מפסולת בקומת הקרקע, ומגורים ואזורי פנאי ומסחר בקומות העליונות. על ידי כך הופכת השכונה למודל אשר יעלה את קרנן של הקריות, ימשוך מבקרים ומטיילים, וייצר מודעות, שיח ולקיחת אחריות על המרחב בו אנו חיים, תוך הבנה על ידי פעולות כיצד ניתן לנהוג אחרת עם הפסולת שלנו, דבר אשר יוביל ליצירת קהילה המובילה לשינוי אמיתי בהתנהלות הצרכנית והאזרחית, ולמודל המאפשר את שינוי הפונקציה של חוות המיכלים הנוספות הקיימות בארץ ישראל- מיצירת דלק מזהם- למכונה ירוקה המייצרת דלק ירוק נקי, והכל באמצעות השימוש בפסולת- משאב הקיים בשפע
