(ש)טח (צ)באי (פ)תוח

השטחים הפתוחים בישראל הם חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית וכוללים בתוכם אתרים ארכיאולוגיים ונקודות ציון היסטוריות אשר משמרים את נופיה הקדומים של הארץ. עם זאת כ-40% מהשטחים הפתוחים המוגנים; שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות, נמצאים תחת שליטה צבאית ומתפקדים כשטח אש. לנוכח נתון זה; מתעורר קונפליקט בין הזכות הבסיסית של האזרח לגישה לריאה ירוקה לבין הפעילות הביטחונית בשטח. על רקע זה בולט הפוטנציאל של מרחב פלמחים אשר משתרע על פני 45 אלף דונם, חולש על רצועת החוף בין שפך נחל שורק לנמל אשדוד. זהו שטח צבאי עוד מימי המנדט הבריטי, שכיום שוכן בו בסיס חיל האוויר אשר מונע מעבר, אוסר כניסה ומדיר פיסת טבע מהתושבים הגרים על יד. המרחב הירוק המופר, מתפקד כרצועת חיץ חופית טבעית משמעותית בין ערי החוף לים.

הפרויקט מציע התבוננות חדשה על המרחב הסגור של פלמחים; מחסם פיזי, נופי ואנושי למייצר צדק מרחבי המאפשר שמירה על זהותו הייחודית של המקום תוך כדי הנגשה ושיקום ברמות התערבות שונות, וזאת ללא פגיעה בצרכי הצבא והביטחון.

הפרויקט בנוי על שלושה מסלולים; "דרך הים", "מרחב השקמים" ושביל ה"מחצבא".
דרך הים משחזרת את הרובד ההיסטורי של נבי רובין, חוצה את הגן הלאומי של נחל שורק ומייצרת גישה לחוף הים. מרחב השקמים מנכיח את עצי השקמה ההיסטוריים ושם דגש על שיקום חולות המרזבה. שביל ה"מחצבא"; חושף תוואי של מחצבות כורכר נטושות, המייצרות הזדמנויות לחוות אזורי שיקום שונים של המערכת האקולוגית למרגלות בסיס פלמחים.

הפתרון המוצע שואף לגשר בין טיפולוגיות נופיות ואנושיות קיימות על ידי תכנון אקסטנסיבי ורגיש המייצר תוואי התערבות עדין בנוף למען האדם והטבע. מרחב פלמחים מגלם את סך כל הסיפורים המגדירים אותו, על ידי חשיפת רבדי המקום עולים נרטיבים היסטוריים שונים המציפים את ההפרות שהתקבעו לאורך הזמן.