נחל הירקון נתפס בעיני רוב כריאה הירוקה של העיר תל-אביב, עיר מצטופפת ומרקיעה שחקים בלב גוש דן. הנחל החוצה את העיר ממזרח למערב ומלווה בפארק רחב ידיים, מייצר הזדמנויות רבות לחיבור בין הציבור לטבע העירוני; מדשאות רחבות, חורשות, מגרשי ספורט, שבילי הליכה ואופניים ועוד. אך נדמה שמערכת היחסים הזו מתערערת בנקודה משמעותית מאוד במרחב – שפך נחל הירקון.
לשפך נחל הירקון חשיבות נופית-אקולוגית, עירונית וחברתית בעיר תל-אביב. בסביבתו הזדמנויות רבות לשיקום ושימור הנחל ושטחי טבע עירוני, להם חשיבות רבה בהתמודדות עם מצבי הקיצון, ובכך לייצר מרחב שפך עירוני אשר יחזק את החוסן הסביבתי במרחב שפך נחל הירקון. אך למרות זאת, המרחב הקרוב ביותר לשפך הנחל מלא בשטחי אספלט, חניות ומבנים רחבים, גדרות וגדות נחל חדות וקשיחות. בנוסף לכך, למרות חשיבותו כמוקד נופי, תרבותי ועירוני, המרחב העוטף את השפך נמצא תחת איום ציפוף אינטנסיבי עתידי וצמצום שטחי הטבע העירוני המהווים את עתודות הקרקע האחרונות בעיר, תרחישי עליית פני הים ופשט הצפה רחב אשר מאתגרים החוסן הסביבתי בקרבת השפך.
הפרויקט מציע ראייה הוליסטית הרואה את שפך נחל הירקון ואת העיר תל-אביב כגוף אחד, ובראייה זו הפיכת מרחב מפורק ופגיע למרחב שפך עירוני הרמוני ושלם המיטיב עם העיר, הטבע והציבור. זאת על ידי חיזוק החוסן החברתי, העירוני והאקולוגי: יצירת רצף של שטחי טבע עירוני, שיקום של מלחת הירקון, יצירת מרחבי שהייה המקרבים את האדם לטבע, לנחל ולים, ותכנון מתחמי תיירות, תעסוקה ומסחר במטרה לייצר רצף פעילות עירונית-יומיומית ברצועת החוף והנחל. על פי תכנון זה, מרחב שפך נחל הירקון יהפוך ממרחב המגביל את הנחל ומנתק אותו מסביבתו, למרחב ציבורי, מגוון ומורכב, המעצים את חשיבות הטבע העירוני בעיר המצטופפת, המקרב את האדם לטבע ומחזק את העיר מול אתגרי המחר ב-Waterfront של תל-אביב.