Land (De)Mine
מלחמות רבות חלו וחלפו, התירו אחריהן אלפי שדות ממוקשים ברחבי העולם, שדות אלה הפכו למטרד מתמשך המסכן את חיי התושבים ומזהם את אדמותיהם. כיום בישראל קיימים מעל 33,000 דונמים ממוקשים, יותר משליש שטחים אלו מתרכזים ברמת הגולן. ריכוזם הגבוה של שטחי המוקשים במיוחד בסביבת יישובים, הולידו מצב של חוסר ביטחון ואי נגישות בשטחים הפתוחים, דבר שבולט בצורה מובהקת בקרב האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן. ארבעה כפרים בצפון הרמה מאופיינים בסביבה נופית ותרבותית ייחודית, אך מאוימים עד היום מנוכחות המוקשים בקרבתם. מצב זה מטיל בפניהם הגבלות פיזיות ונפשיות ובכך מרחיק אותם מסביבתם ומייצר נתק מהותי מהנוף, התרבות והזהות המקומית.
בשנים האחרונות, גדלה המודעות לחשיבות פינוי שטחי המוקשים, אך תהליך הפינוי העכשווי מתמשך לזמן רב וגורם לנזקים סביבתיים הכוללים הרס וזיהום קרקע. במציאות של גידול האוכלוסייה ובשל ההבנה שרוב שטחי המוקשים הקיימים היום אינם כבר נחוצים לביטחון המדינה, הצורך לפנות ולשקם שטחים אלו הולך וגובר. בתוך כך, עולות שאלות מרכזיות הקשורות במאבקם של הדרוזים לקישוריות וחיזוק הקשר לסביבתם הנופית והתרבותית.
הפרויקט מציע כלי תכנוני חלופי המתבסס על שלושה שלבים בתהליך הטיפול במוקשים: פינוי, שיקום ופיתוח. בשלב הפינוי, מוצעת מערכת עדיפות המחלקת את השטחים לשלוש רמות פינוי: מלא, חלקי ושמור. שלב השיקום משלב סל פתרונות מבוססי טבע לשיקום קרקע, תוך שימת דגש על חשיפת והעלאת המודעות לתהליך השיקום. בנוסף, ההנגשה של השטחים המפונים תאפשר יצירת מערכת שטחים חדשה העונה על צרכי האוכלוסייה, מנגישה מוקדים תרבותיים ונופיים חשובים ומנכיחה את הזהות המקומית.
מרחבי ההתמקדות ידגימו את אופן הטיפול במוקשים. שני אזורים המוגדרים בשני רמות פינוי שונות: חלקי ומלא. יחשפו את סיפור המקום בדרכים השונים וינגישו מרחבים מפונים באופן הדרגתי לתושבים. יתר על כך, הצורות הנופיות הנוצרות כתוצאה מפינוי המוקשים; המכתשים, יהפכו לטיפולוגיות נופיות חדשות וישמשו למגוון פונקציות המשרתות תושבי המקום.
