אַמַּת הגֶּשֶׁם

כאשר גשם יורד על העיר, האורבניות אט אט נעלמת. כיצד ניתן בכלים אדריכליים להפיח חיים בעיר בעת הגשם?

נקודת המוצא היא החלפת הטרמינולוגיה השגורה בחוק התכנון והבנייה ביחס לגשם; צמד המילים "סילוק מי נגר" יוחלף ב"אסיף מי נגר". מתוך כך, תשתית אורבנית חדשה תבצע את אסיף הנגר מגגות המבנים ובגובה שלהם, ללא תלות במערכת הניקוז בקרקע. הרעיון מתבסס על פתרון אבולוציוני של אמת המים הרומית הקדומה ותרגומה לתכנון מודרני. מי הגשם ייאספו אל מאגר קולקטיבי הישמש לצרכים ציבוריים (השקיה, מוסדות ציבור, ניקיון העיר וכו’), על פי חוק המים בישראל.

האתר שנבחר להתערבות הוא שכונת התקווה, הממוקמת בחלק המזרחי של העיר תל אביב- יפו. שכונה זו התמודדה לאורך ההיסטוריה עם אירועי גשם קשים שהשביתו חלקים שלמים בשכונה וגבו אסונות ברכוש ובנפש. בנוסף, לשכונה קיים דימוי נמוך ביחס לשאר שכונות העיר וקרקעות המגורים בה מוגדרות כ”מושות” ונתונות לתהליך רה-פרצלציה (איחוד וחלוקה מחדש) בחסות העירייה. לכן, הפרויקט נשען על הסטרוקטורה העירונית הייחודית לשכונה כבסיס קבוע שאינו הולך להשתנות.

תוואי אמת הגשם יהווה שדרת הליכה מקורה בעלת צמחיה מטפסת ונק' הקצה של האמה במאגר המים תשמש ככיכר עירונית ומוקד משיכה שכונתי. מטרת הפרויקט היא שהגשם יצליח לייצר חוויה עירונית חדשה ובמקום לכבות את העיר- יעורר אותה וימלא אותה בצבע חדש.