בקבוצת המחקר של מרחבי חיים עירוניים נבחנים יחסי הגומלין בין צורות עירוניות לחוויה אנושית, תוך התמקדות בהשלכות של תהליכי פיתוח עירוני על תרבויות תכנון, חיים עירוניים, גיוון חברתי ונישול. בקבוצת המחקר מפותחות ומיושמות שיטות עבודה איכותניות חדשות לאיסוף נתונים, לניתוח נתונים ולייצוג תוצרי מחקר בחקר תכנון עירוני.

קבוצת המחקר של מרחבי חיים עירוניים מורכבת מחוקרות ומחוקרי ערים מתחומים שונים – מדעי החברה, ארכיטקטורה ותכנון עירוני. הגיוון הפרדיגמטי והאפיסטמולוגי יוצר בסיס פורה למחקר בין־תחומי ותורם ליצירת הבנה טובה יותר של יחסים חברתיים-מרחביים ושל האופן שבו ניתן ליצור מרחבים עירוניים טובים יותר לטובת רווחה חברתית וסביבתית. לצד העיסוק של קבוצת המחקר בדרך שבה על התכנון עירוני לשמר ולחזק את האוכלוסייה בעיר, מפתחת הקבוצה גם עמדות ביקורתיות ביחס לתהליכי התחדשות בעיר כפי שהם נהוגים כיום. הקבוצה בוחנת את המורכבויות הרב־ממדיות של פעולות ומדיניות פיתוח עירוני והתחדשות עירונית על רקע יחסן לסוגיות של צדק חברתי ומרחבי. קבוצת המחקר שואפת לקדם לפיתוח תכנון אתי, המביא בחשבון את הצרכים הסביבתיים, החברתיים, התרבותיים, הפסיכולוגיים והכלכליים כפי שהם מיוצגים בדרכים מגוונות בקרב קבוצות שונות ובמרחבים שונים.

החוקרות והחוקרים שלנו

פרופ"ח אפרת איזנברג, ראש המעבדה

ד"ר חלי הירש, חוקרת אורחת

אורי גרשון, דוקטורנטית

אלון דוד, סטודנט לתואר שני

מיקה זקס, סטודנטית לתואר שני

פרויקטים נוכחיים

אורבניזם הטרולוגי: יחסים חברתיים-מרחביים חדשים ופיתוח עירוני של מגורים בקנה מידה רחב / במימון הקרן הלאומית למדע, 2023-2020

מגורים עירוניים ורטיקליים במיזמי מגורים גדולים המאפיינים ערים רבות ברחבי העולם מייצרים חוויה עירונית חדשה. בפרויקט זה נבחנת ההשפעה של צורות עירוניות אלה על היבטים שונים של חיי היומיום כגון ביטחון, אנונימיות, קהילתיות ויחסים חברתיים. מעבר לכך, נבחנות ההשלכות החדשות של השינוי הנפחי בנוף העירוני על האופן שבו אנו מבינים את העיר כיחידה שלמה.

תכנון למגוון עירוני

עם מספר חסר תקדים של מהגרים הנכנסים לערים בעולם, תכנון למגוון עירוני מצריך תובנות חדשות שישמשו השראה לתיאוריה ולפרקטיקה של התכנון. בחינת התכנון למגוון עירוני, חברתי ומרחבי נעשית על ידי חקירת שטח של אתרים עירוניים שונים שבהם מתקיימים בהצלחה מגוון חברתי וקיום משותף של קבוצות הנמצאות בדרך כלל בקונפליקט, וכן על ידי בדיקת אופן ההתייחסות, ההגדרה והיישום של גיוון בשיח התכנון העכשווי ובתוכניות חדשות בערים מעורבות.