מתבגר.ת לעיר

בעקבות שרשרת המשברים של השנים האחרונות- מגפת הקורונה, מתחים חברתיים ומלחמות- הנוער בישראל חווה טלטלה מתמשכת. בני ובנות הנוער של היום הם אזרחי המחר- והמרחב שבו הם גדלים ומתעצבים הוא משאב חינוכי, חברתי וקהילתי ממדרגה ראשונה. למרות ההכרה הגוברת בחשיבותה של סביבה מותאמת לילדים, הנוער ממשיך להיות שקוף לשיח התכנוני. היעדר התייחסות מקצועית לצרכיו הייחודיים מוביל לעיצוב של מרחבים מגודרים, מדירים ומפוקחים- הפוגעים ביכולת השהות, החוויה והשייכות בהם.

הפרויקט מציע כיצד ניתן לפתח בעיר סביבות מיטיבות לנוער, כפתח להתערבות עתידית בערי ישראל. דרך קריאה של ראשון לציון, עיר ותיקה וצומחת במטרופולין מרכז, ודפוסי השימוש של הנוער במרחב, מוצעות שלוש תבניות פעולה לעיצוב עירוני בקני מידה שונים: תנועה, מפגש חברתי ומוקדי פעילות. בקנה המידה השכונתי, הפיתוח הנופי של קריית החינוך 'רביבים' ישנה את תפקוד המרחב לאורך שעות היממה וייצר מרחב רציף, נגיש ומזמין- שמעודד שוטטות, מפגש והתנסות גם מעבר לשעות הלימודים. בממד העירוני, מתחם הסינמה סיטי נבחן כמרכז רב-שימושי ודינמי, המציע חוויה ציבורית פתוחה וחינמית- אלטרנטיבה משמעותית למרחב הצרכני של הקניון. לצד שני מוקדים אלו, מוצע דגם להתערבות בתחנות אוטובוס – הפיכתן ל"כיסי שהייה" עירוניים: אזורים קטנים אך משמעותיים המזמינים מפגש וחוויה עבור נוער, כחלק מתנועתם בעיר. התכנון מתייחס לקונפליקטים הקיימים במרחב: איזון בין הצורך לעצמאות בביטחון של הנוער, ייצור מרחב עירוני שיידע להכיל את נוכחותם על אף המבט הביקורתי המופנה לעברם ונטרול של חסמים מגדריים העומדים בפני נערות במרחב יחד עם הזמנתן לחקר ושימוש בו.

הנוער אינו יכול להמשיך להישאר בשוליים התכנוניים. תכנון עירוני שמכיר בצרכיו ובפוטנציאל הגלום בו מאפשר פיתוח ערים שוויוניות, קהילתיות וחסונות יותר- ערים שמזמנות חקירה, מפגש, התמודדות והזדמנות.