Reuse the waterfront

בשנים האחרונות, רבים מהנמלים התעשייתיים העירוניים מוצאים את עצמם בתהליכי שינוי משמעותיים. מדנמרק ועד לארצות הברית ולסין, פניהן של חזיתות הים העירוניות משתנות תעשייתיות לאנושיות. ברוב הפרויקטים האלה, מצויים שלושה רכיבים: שימוש מחדש, התמודדות עם אתגרים סביבתיים והתאמה לתנאים המקומיים. אלו פרויקטים שמיישמים את אסטרטגית שימוש מחדש המאפשרת התמודדות עם המורשת הבנויה, הארכת חיי הבניין והתאמתו לצרכים הנוכחיים תוך חיזוק זהות המקום. פרויקטים אלה גם מגיבים לאתגרים הסביבתיים, בהווה ובעתיד. כתוצאה מקרבתם למים, רבים מהם מחפשים אסטרטגיות גמישות להתמודדות עם העלייה הפוטנציאלית של מפלס הים. בנוסף, לכולם יש קשר חזק לתנאים המקומיים, כאשר הם נמצאים באזורים שבדרך כלל מנותקים מעיר, בעלי זיהום פוטנציאלי וחווים את השפעת הים. יחד עם זאת, חזית ימים של עיר – היא גם אחד המשאבים הכי חזקים של עיר. בישראל, אנו רואים רק התחלה קטנה של כיוון זה, ועתידם של אזורי התעשייה הישנים עדיין אינו ברור.

בהקשר זה, הפרויקט שואל כיצד ניתן להשתמש מחדש ולהתאים לצרכים עתידיים את חזית ים אינדוסטריאלית עירונים תוך כדי יצירת חסינות לאתגרים עתידיים. הפרויקט מתמקד בחוף הים המזרחי של עיר חיפה כמקרה בוחן.

בעיר חיפה, דומה לערי נמל היסטוריות אחרות, האופי התעשייתי מתמוסס לתוך העבר. חיפה מאמינה בשינוי זה וברצונה לשנות את פני העיר וחזית הים שלה. חזית הים הזו היא בעלת מורשת בנויה עשירה ומתמודדת עם אתגרים של קו הים ההיסטורי התעשייתי. מתוך הבחינה של הרכיבים שצוינו מקודם, הפרויקט מציע שלושה אסטרטגיות תכנוניות לחזית הים המזרחי בחיפה: התפר תרבותי, חוסן ואינטגרציה. אסטרטגית תפר תרבות מציעה להשתמש מחדש בבניינים ובתשתיות הקיימים כדי לשכן שימושי תרבות וציבור וליצור בסיס ושכונה החדשה. אסטרטגית חוסן מציעה מערכת תעלות ופארקים שיעזרו לספוג את עלית מפלס הים האפשרית. ואסטרטגית אינטגרציה מאפשרת לחבר את האזור לרשת העירונית הקיימת. השילוב של הגישות האלו עשוי לאפשר לחזית הים לשמש כמרכז חיים תרבותי וסביבתי, תוך שהן מתמודדות בצורה עמידה עם האתגרים של החווה והעתיד.