קו לים

לאורך השנים, ערים התפתחו לצד קו החוף בישראל אשר מהווה את גבולה המערבי. האזור הייחודי של קו החוף הינו בעל פוטנציאל עשיר בהזדמנויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות והקשר לים והתכנון שהופנה אליו איפשר איכות חיים גבוהה לתושבי האזור.ערים חדשות שהוקמו בארץ במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים הושפעו מקירבת הים בתכנון העירוני שלהן. לכן התפר שבין העיר לקו החוף קיבל חשיבות בתכנון.

מורפולוגית המדינה הצרה, הובילה להתפתחותן של תשתיות, כמו כבישים ארציים, מסילות רכבת ודרכים, בעיקר בכיוון צפון-דרום, במקביל לקו החוף. עם גדילתן, ערי החוף בישראל התחילו להתפשט לכיוון מזרח ואותן תשתיות כבדות החלו להיכנס לתוך המרחב האורבני ולהפוך למחסומים בלב הערים. כתוצאה מכך קיימת אי רציפות בין חלקי העיר ונוצרופערים בין מזרח העיר ומערבה כאשר הצד המזרחי מנותק מתרבות הים. בנוסף לכך, אופן הבינוי לא מבטא את הקרבה לים. קו הבינוי הראשון המקביל לחוף מהווה את הנהנה העיקרי מהים בעוד שהוא כמעט ואינו מורגש בתוך העיר.

נתניה, הממוקמת על קו החוף באיזור השרון , מייצגת את התופעה הזו: כבישים ופסי רכבת מהווים גבולות ומחסומים הקוטעים אתהרצף העירוני ומנתקים את תושבי מזרח העיר מתרבות הים הקיימת במערבה. בנוסף לחסמים מעשה ידי אדם, העיר צריכה להתמודד עם צוק, המהווה פער טופוגרפי משמעותי, המפריד בינה לבין הים, תופעה ייחודית למקום. אם בעבר תכנון העיר איפשר חדירת הים אל תוך העיר במקום מסויים על ידי ציר פעיל ומושך ) שהחל בים והמשיך

לתוך העיר תוך שיש בו שימושי מסחרים ומקושר לשאר העיר(, היום הוא נחתך ולא מספיק לגודל העיר ותושבים.

מתוך כך הפרוקט עוסק בסוגיה כיצד ניתן לפתח מודל עירוני, המקשר בין חלקי העיר והים

הפרויקט שואף לחבר בין חלקי העיר השונים, לחזק את הזהות המקומית, שהתפתחה לאורך השנים, ולתת מענה למגוון אוכלוסיות המתגוררות בעיר על ידי פתיחת ציר שחוצה את עיר מהמזרח עד הקצה המערבי, הים. הרצועה באורך של 4 ק"מ והופך את המרחב להליך ומקושר לשאר העיר לכל אורכה. היא מחברת את שאריות של שטחים הירוקים לפארק עירוני לינארי ומעלה את הצפיפות לאזור אינטנסיבי עם הרבה מסחר מגורים ותעסוקה. הציר מחולק לנושאים שהבינוי מתייחס אליו בהתאם. לבסוף, התמקדות הפרוייקט יתעסק בקצה הדרך: הפתח לים. חלק זה דורש טיפול בצוק ובקשר הדוק בין העיר שמגיעה לים והים שנכנס אל העיר.