דאר אבונה

אני גרה עם בני משפחתי בבית פרטי בן שתי קומות, קומה אחת מעל סבא וסבתא וקומה אחת מתחת לבית אחי. הבית הוא חלק מהמתחם המשפחתי המורחב שלי הכולל שני בתים פרטיים אחרים לשני הדודים שלי. והמתחם הקטן שלנו הוא חלק ממתחם חמולה גדול יותר. ב 25 שנות חיי במתחם שלנו, הבנתי את האיכויות שלו, אך גם את המגרעות שלו.

הפרויקט התחיל כביקורת על מצבו המבני הנוכחי של המתחם המשפחתי שלי, ובנייתו מחדש. מכאן השם: דאר אבונה

דאר אבונה הוא מונח ערבי שמתורגם באופן מילולי ל: בית אבינו, ומשמש לתיאור מקום שמרגיש כמו בית, ובעלות מסוימת למקום ההוא. זה מתייחס גם למצב בו אדם מרגיש כל כך נוח במקום מסוים שהוא משתמש בו כמו הבית שלו. למשל, אנחנו רוקדים ברחוב כי זה דאר אבונה.

דאר אבונה הפך כעת לפרויקט שמטרתו לפתח אסטרטגיית תכנון עירונית חדשה לדירות ערביות בישראל.

 הדיור הערבי התפתח עם השנים מחוש ועד ליואן לבתים בחצר, וכל טיפולוגיה שמרה על איכות החיים אליהם מורגלים הערבים. עם זאת, הקהילות הערביות השתנו באופן דרסטי בעשורים האחרונים, מה שהשפיע גם על סוגי הדיור ביישובים ערביות. ״הם עברו מהקהילות הקטנות מסוג הכפר המסורתי לסוג היברידי כפרי-עירוני מודרני יותר, כלומר כפר עירוני״, ״באמצעות תהליך שהוא כללי וייחודי לנסיבות הסביבתיות שלהם״ .( Rassem Khamaisi, 2013)

שיטת הבנייה השולטת בחברה הערבית בישראל היא כיום בתים פרטיים שנבנו במימון עצמי, הצורכים אדמות רבות ומפחיתים את צפיפות הדיור. מנהל המקרקעין ומשרד השיכון הישראלי, לעיתים קרובות, מעצבים תוכניות עירוניות המגדילות את מספר המגורים מבלי לקחת בחשבון את הדינמיקה של מערכות יחסים משפחתיות וחלוקת האדמות בין משפחות שונות. כתוצאה מכך, התוכניות זוכות לביקורת קשה ולא מיושמות. ( Rassem Khamaisi, 2019 )

עקב צפיפות גוברת וחוסר אדמות, תושבים ערבים החלו לנטוש את איכות החיים הערבית ועברו להשכרת דירות בדיור קהילתי סטנדרטי הרחוק מהמשפחה.

הסיבה העיקרית לעזיבתם היא שתנאי הבנייה הנוכחיים מביאים בעיות רבות המונעות בנייה נוספת של בתים על החלקות. המגרשים אינם יכולים להכיל יותר משניים עד שלוש משפחות עקב מגבלות בנייה, הם משאירים חללים רבים שאינם בשימוש שנשארו בין בניינים לבתים לא מתוכננים, היעדר שירותים ציבוריים בשכונות, ובעיות נגישות ופרטיות בלתי נמנעות.

מצד שני, הטיפולוגיה הנוכחית מציעה תכונות חיוביות רבות שכדאי לשמר, כמו לחיות קרוב למשפחה, קשר הדוק עם הדורות השונים בחמולה, תכונות בית פרטי וכן הלאה.

״רצון הפלסטינים לקחת חלק בכלכלה המודרנית מלווה בפחד לאבד ערכים תרבותיים ולהטמיע במדינה הקולוניאלית״  (Totry-Fakhoury & Alfasi, 2018) אין להכחיש כי הצפיפות הגוברת מהווה מכשול קשה בין התושבים הערבים לרצונם לשמור על איכות חייהם. לפיכך, הפרויקט מציע אסטרטגיה חדשה המתמקדת במציאת מה המתאים ביותר לחיות עם החמולות ולחיזוק הקשר בין הדורות הצעירים והבוגרים במשפחה, מבוסס על מחקר בסיסי על זהות ערבית ואורח חייהם.

האסטרטגיה החדשה תספק את אותן התכונות תוך ביטול הבעיות המפורטות לעיל ושמירה על החיים עם חמולה ובסמוך למשפחה.