איים מפלסטיק

האוקיינוסים מכסים כ-70% משטח כדור הארץ. למרות שאזורים שלמים מתוכם מעולם לא פגשו בני אדם, ניכרת בהם השפעתה של פעילות אנושית. מיליוני טונות של אשפה מושלכים לים מדי שנה, כאשר כ-70% מתוכם הם אשפת פלסטיק. הגורמים העיקריים לתופעה נעוצים באורח החיים המודרני, בתרבות הייצור והצריכה ובהתייחסות להשלכה, טיפול וניהול של פסולת.

השלכות הפלסטיק הן עצומות והרסניות. החל מפגיעה בבתי הגידול הימיים ועד להצטברות ביולוגית ופגיעה במעלה שרשרת המזון. מלבד הפגיעה הסביבתית, ישנה גם פגיעה כלכלית (שמתבטאת בתיירות, דיג, חקלאות ימית וניקיון ימי המבוצע על ידי הממשלות). מה אם היה ניתן להתייחס לבעיה כאל הזדמנות? באיזה אופן ניתן לרתום את ריכוזי הפלסטיק הימי כדי להועיל הן לאדם והן לסביבה?

לפלסטיק יש ערך חומרי רב. מדובר בחומר קל יחסית, זול, עמיד, חזק, קל לעיצוב ובעל יכולת מיחזור. תכונותיו החומריות מהוות כר פורה לפתרונות יצירתיים וחדשנות חומרית. הפרויקט מזהה את חשיבות הנקיון הימי יחד עם הפוטנציאל החומרי, ומציע אופן טיפול חדשני: הקמת מבנה ימי צף שישמש בסיס לאיסוף הפלסטיק, מיחזורו וייצור אלמנטים בעלי ערך אדריכלי ועיצובי. האלמנטים המדוברים ישרתו את משתמשי המבנה ויסייעו בהרחבת שטח המחייה ממבנה יחידני ועד לקנה מידה המשרת התיישבות ימית צפה.

על מנת להשיג מטרה זו, הפרויקט לוקח על עצמו אתגר ליישם סביבת חיים ימית עצמאית ומקיימת, הכוללת ייצור אנרגיה ירוקה, ייצור מזון, התפלת מים וטיפול באשפה. כל זאת לצד שגרת חיים הכוללת מגורים, פנאי ועבודה למגוון משתמשים. לשם כך, נעשתה בחינה של טכנולוגיות חדשניות ליצרנות (אנרגיה, מזון ומי שתייה) יחד עם סקירת טיפולוגיות רלוונטיות לפרויקט מסוג זה. במקביל,  נעשתה בחינה של צרכים ודרישות של כל אחד מחלקי הפרוגרמה העיקריים (עיבוד פלסטיק, מחיה ויצרנות) על מנת להבטיח איכות שהייה מקסימלית למשתמשים בתחנה, זה לצד זה. כך מנצל הפרויקט את הפלסטיק הימי לטובת הקמת התיישבות ימית צפה המשרתת את האדם והסביבה.