נפקדים נוכחים במרחב

בארץ קיימות אינספור עדויות לפעולות הסתרה ומחיקה שנעשו בכפרים שנעקרו ב 1948- : הריסת בתים, החלפת נוף, שינוי ייעוד, עקירת עצים וחסימת נגישות. כמקרה בוחן לתופעה זו, הפרויקט מתמקד בכפר ספוריה שבו התגורר סבי עד הקמת המדינה. הפעולות שנעשו מאז 1948 על המרכיבים הפיזיים שעיצבו את דמותו של הכפר מסתירים את זהותו וקיומו של הכפר הפלסטיני. הפרויקט מכוון את הזרקור אל המרכיבים שאבדו ומנסה למצוא את החוקיות בתהליכים שהופעלו עליהם. כך, הפרויקט יכול להציב חלופה לתהליכים אלה שתנכיח את זהותו הקודמת של המרחב תוך שימוש במרכיבים שאפיינו את המרחב הפלסטיני שאבד.

הפרויקט מציע מוקד תיירותי-מסורתי-חינוכי-חקלאי החושף את המסורת החקלאית הייחודית של הכפר ספוריה שהשתלבה גם בתוך סביבת המגורים בכפר. המרחב החדש יכלול בתי אירוח לצד סדנאות לימודיות המאפשרות רכישת ידע חקלאי, תיאורטי ומעשי, תעסוקה נוספת למקומיים ואפשרויות מחקר לטובת ענפי החקלאות באזור. פיתוח זה צפוי לחזק את מעמדה של ספוריה )ציפורי ההיסטורית (כבירת הגליל לשעבר בשני אופנים: ראשית, כאתר תיירותי-מסורתי העשיר בשכבות היסטוריות ושרידים ארכאולוגיים; ושנית, כאתר חינוכי-חקלאי המלמד על מסורת קרובה שנמחקה מציר הזמן תוך שהיא משתלבת במרחב הנוכחי ותורמת לו מהידע שלה.

עץ, אבן ומים הם סמלים מרכזיים בנרטיב הפלסטיני, המסמלים את הקשר ההיסטורי, התרבותי והרגשי של העם הפלסטיני לאדמתו ולמורשתו. מרכיבים אלה יחד יוצרים תמונה של קשר עמוק לאדמה, לעבר ולזהות, והם מופיעים באמנות, בשירה ובנרטיבים פוליטיים ותרבותיים. מרכיבים אלה גם שימשו את קק"ל כדי למחוק את זהותו הפלסטינית של האזור מציר הזמן. פעולות התכנון הראשיות בפרויקט מתבססות על היפוך פעולות ההסתרה והמחיקה שהופעלו על העץ, האבן והמים. כתגובה לפעולות אלה יצרתי שלוש מערכות תכנוניות שמתבססות על שלושת מרכיבים אלה: שכבה חקלאית המנכיחה את עצי הזית שנכרתו, שכבת אבן המנכיחה את קירות הבתים שנהרסו ושכבת מים המנכיחה את בורות המים שנסתמו.