נזרת-מריונט

הפרויקט מציע את האדריכלות ככלי שמפנטז ומדמיין מציאות חדשה למצב הקיים בעיר נצרת, ועוסק בצמצום הפער בין תושבי נצרת לכנסיות , תוך יצירת תחושת שוויון חדשה ביניהם. באמצעות גישה חדשנית, הפרויקט מאפשר לתושבים לחוות את הכנסייה כאילו הייתה מרחב פתוח ולא מבנה סגור ומוקף בחומות, מבלי להתערב בשטחים שלה, אלא דרך הצעת שטחים פתוחים מוגבהים בצורת ענן שמקיף את הכנסייה באותה צורה שבה החומה מקיפה אותה אבל בגובה, ובכך מקנה הענן לתושבים הזדמנות דמיונית "לברוח" מהמציאות הנצחית, מהצפיפות העירונית ומהנתק עם המרחב הציבורי. הדמיון משחק תפקיד מרכזי, ומאפשר לתושבים לפנטז על סיטואציות שבהן הם יכולים לראות את מה שהחומות מסתירות מאחוריהן.
הנוכחות הבולטת של הכנסיות בנצרת מעוררת תהיות לגבי הפערים בין ערכי הנצרות לבין המציאות הקיימת. הנצרות מדברת על נתינה, חיבור ואהבה, אך מבני הכנסיות אינם משקפים ערכים אלו, אלא מדגישים כוח ושליטה. ההיבטים המודרניים של תכנון הכנסיות עשויים להרתיע מהמשמעות המקורית של המילה "כנסייה", המתייחסת לקהילה ולא למבנה פיזי.
כיום, הכנסיות יוצרות תחושת ניתוק מהמרחב העירוני, ושטחים רבים המוחזקים על ידן לא נגישים לתושבים. ההגבלות על השימוש בשטחים הללו, חוסמות את ההשתלבות של הכנסיות במרקם העירוני. שטחים אלה מקורם הוא תמורה מהאימפריה העות'מאנית שנתנה לזרמים וקהילות נוצריים שהתיישבו בנצרת כדי שיתמכו בה אחרי שנהייתה חלשה וחסרת כוח.
הפרויקט מציע חוויות שמדגישות את ערכי הכנסייה כחבורה או קהילה, ולא רק כמבנה. באמצעות שטחים פתוחים וחופשיים, הפרויקט מעודד פעילויות קהילתיות ואישיות, ובכך תורם לשיפור החיים החברתיים בעיר, דרך שטחים אלו שחסרים במציאות ,הפרויקט מבקר ומדנגד למצב הקיים של נצרת.