תל אביב היא עיר בעלת תשתיות ירוקות ראויות לציון: היער העירוני שלה כולל כ־175 אלף עצים, מתוכם יותר מ־42 אלף נטועים לאורך רחובות העיר. המחקר בוחן ומנתח את התנאים הייחודיים שעיצבו את נטיעת עצי הרחוב בתל אביב במהלך הפיכתה משכונה ביפו למרכז התרבותי והכלכלי של היישוב היהודי בפלשתינה-א"י, ודן ביחסי הגומלין שהתקיימו בין מניעים מקצועיים ואידאולוגיים להתפתחות הנטיעות בפועל. בעוד ששורשי נטיעת עצי רחוב בתל אביב טמונים ברעיונות תכנון אירופיים, נטיעתם חשפה לבטים מקומיים שנבעו מהאקלים החם שאינו אופייני לאירופה וכן מהצורך להתאים אידאלים אירופיים למטרות ציוניות. המחקר מעלה כי על אף שתל אביב נתפסה כחוד החנית של הפרויקט הלאומי העברי באופן שהיה אמור להשפיע גם על הבחירה בזני עצים מקומיים כעצי רחוב, שיקולים אקלימיים מעשיים היו הגורם הראשון במעלה שעל פיו התעצבו הנטיעות, כדי להפוך את רשת עצי הרחוב בתל אביב לעמוד השדרה האקלימי של העיר.

מנחה המחקר: ד"ר אור אלכסנדרוביץ'

קישור לחדר הזום: https://technion.zoom.us/j/92472184384

הקלטת ההרצאה: