X-פה

כיצד ניתן להאריך את תוחלת החיים של מבנים באמצעות מעבר  ממחזור חיים ליניארי הרסני למחזור מעגלי?

לתהליכי הקמת והריסת מבנים יש השפעות סביבתיות שליליות מרחיקות לכת. נכון להיום, מבנים נהרסים בטרם עת כדי להתאים לצרכים המשתנים של החברה, מה שמוביל למעגל תמידי של בנייה והרס.

הפרויקט עוסק ב"תכנון לפירוק", כלי ששם דגש על גמישות ויעילות של שימוש במשאבים במרחב העירוני. פעולת ההריסה מומרת בפירוק, ומנתבת את זרימת החומרים הלינארית לשימוש חוזר. מעבר ממחזור חיים ליניארי של בניין למחזור חיים מעגלי בענף הבנייה. יתר על כך, "תכנון לפירוק" שם דגש גם על חשיבותה של תשתית עירונית קבועה המספקת את הבסיס הדרוש לתפקוד לוגיסטי חיוני ולהתפתחות עירונית.

השילוב בין החלק הקבוע והמשתנה בפרויקט מאפשר את התחלופה הגבוהה, האחד בלי השני חסר משמעות. העיר משמשת כתשתית "הקבועה" המאפשרת גמישות מרחבית למבנים "זמניים".  המתח בין השניים מציב אתגר אדיר, אך משימה הכרחית בהשגת ערים ברות קיימא ומסתגלות. שילובם מאפשר לערים לנווט בשינויים מהירים תוך הבטחת אורך החיים והפונקציונליות של מערכות עירוניות ומשאביה.

כתגובה לבנייה הבלתי פוסקת והסבה של שטחים פתוחים למשטחי אספלט, הפרויקט מתמקם בחוות המכליות בקריית חיים – שטח בו נעשה שימוש קודם הממשיך את הרצף העירוני הקיים. שיטת התכנון המוצעת המערבת את המערך הלוגיסטי העירוני מאפשרת בחינה מחודשת של המרקם העירוני ושואפת להשיג סביבות עירוניות אדפטיביות דינמיות ומגוונות המעצימות אינטראקציה חברתית בקנה מידה אנושי הליכתי ונעים.