הסוף לרעש המטוסים? שיטה חדשה להפחתת הרעש תיושם באור יהודה
קרבה של אור יהודה לנתב"ג גורמת למפגעי רעש גדולים לאורך כל שעות היממה, מהם סובלים בעיקר תושבי השכונות הוותיקות בעיר. במסגרת מאמצי העירייה למזער את היקף הפגיעה בתושבים, חבר אגף ההנדסה לפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, אשר פיתחה שיטה להתמודדות עם מפגעי הרעש. מדובר בשיטת תכנון טכנולוגית חדשנית, שתיושם לראשונה בישראל ומהווה את הפתרון המתקדם ביותר שקיים כיום להתמודדות עם רעש.
נמל התעופה בן-גוריון חושף, כאמור, איזורים נרחבים לרעש תעופתי תמידי. אור יהודה היא העיר הגדולה ביותר הנמצאת בקרבת נתב"ג, כאשר שכונותיה הדרומיות הן המושפעות ביותר ממטרד הרעש הנובע מפעילות המטוסים. השכונות הדרומיות נבנו בשנות ה-60-70 של המאה הקודמת והן נמצאות בתחום רעש האסור למגורים על פי תכנית המתאר הארצית של נתב"ג (תמ"א 4/2), שאושרה ב-1997. החל משנת 2016, מקודם תיקון לתמ"א 4/2, המציג תמונת רעש עדכנית שמאפשרת התחדשות עירונית ובנייה חדשה. יחד עם זאת, מהלכי הרגולציה הקיימים לא מתייחסים למפגע הרעש באופן הוליסטי המשלב איכויות עירוניות וחיים מחוץ למתחם הבנוי ולפיכך לא מבטיחים קיום בסביבה ראויה אשר אינה נפגעת ממטרד הרעש.
כיום מקודמת תכנית התחדשות עירונית של השכונות הדרומיות. פרויקטים דומים נקטו צעדים של בידוד אקוסטי, זיגוג כפול וכדומה, אך עד כה לא נמצאו פתרונות לאזורים הפתוחים הסובלים ממטרד הרעש. במסגרת שיתוף פעולה בין עיריית אור יהודה למחלקה לארכיטקטורה בטכניון, חברה עפרה ברוך – סטודנטית לתואר שני בפקולטה, בהנחיית האדריכלים דיוויד רובינס, איתן קימל ויונתן דורטהיימר – למהנדסת העיר אור יהודה, אדריכלית נוף ליאת בן אבו, כדי לפתח שיטה להתמודדות עם בעיית הרעש.
במסגרת המחקר שעשו, פותחה טכנולוגיה ראשונית לתכנון עירוני, שמצמצמת את השפעת הרעש על המרחב הציבורי ועל שימושים רגישים, ומבוססת על העקרונות הבאים:
1) הפניה של הבינוי בהתאם למקור הרעש כדי להוות מחסום לגלי הקול – תכנון תשתית הבינוי כך שתאפשר יצירת צל אקוסטי על ידי הבינוי.
2) העברה של פונקציות רגישות לאזורים בעלי הצללה אקוסטית. לדוגמה, ניתן להשתמש בבינוי ייעוד קרקע שאינו רגיש לרעש כמחסום לגלי הקול המגן על ייעודי קרקע רגישים לרעש.
3) מיטוב גובה בינוי כך שיווצר צל אקוסטי אופטימלי ומינימום הדהוד, למשל – תכנון בניין גבוה ומקביל למקור הרעש מהווה מחסום אקוסטי וייצור שטחים מוצלים אקוסטית.
4) התאמה חומרית וגאומטרית של החזיתות הפונות למקור הרעש. לדוגמה, חזית בנויה מחומר בעל מאפיינים של השתקפות כמו קירות מסך, צריכה להיות בזווית למקור הרעש וליצור זווית החזרת רעש כדי לנתב את הרעש הרחק מהשטח עליו רוצים להגן אקוסטית.
התכנון החדשני נמדד באמצעות תוכנת סימולציה לבדיקת הביצועים מבחינה אקוסטית, ותוצאות הבדיקה הראו כי תכנון הבינוי באמצעות האסטרטגיה שפותחה מספק אזורי "צל אקוסטי" נרחבים יותר בהשוואה למצב הקיים ומביא לירידה בעוצמות הרעש.
כלי התכנון יכול לסייע למתכננים הן באיזורים הסובלים ממטרד רעש כיווני משמעותי וברור, כגון נמל תעופה, כביש ראשי, רכבת כבדה וכדומה, והן כחלק מתהליך תכנון הוליסטי באיזורים שאינם סובלים ממטרד רעש באופן מובהק.
קידום שיטת תכנון זו קורית במקביל לתוכנית שמקדמת ראש העירייה בשיתוף הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לאישור תוכנית התחדשות עירונית לשכונות הדרומיות, שתאפשר הקמת שכונות במרכז העיר, שיחליפו את אלו שיהרסו. התוכנית, המקודמת במסלול ותמ"ל, צפויה להיות מאושרת עד תחילת 2023 ולתת מענה לכ- 2,200 משפחות שמתגוררות בדרום העיר בתנאים ירודים.
לדברי ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט שמובילה בשנים האחרונות מאבק לצמצום היקף הטיסות מעל שטח העיר: "אלפי משפחות באור יהודה סובלות מנזקי הרעש בצורה בלתי נסבלת, שחייבת להיפתר. לצד המאבק המשפטי שאנו מנהלים ביחד עם רשויות נוספות, לצמצום היקף הטיסות מעל שטחנו, אנחנו גם פועלים ליצירת פתרונות בינוי, שימזערו את עוצמות הרעש".
עוד הוסיפה שוחט כי "שיטת התכנון החדשנית הועברה לאדריכלים שמתכננים כיום את שכונת אסירי ציון מרכז כדי ליישם את מסקנות המחקר. המטרה שלנו היא לקדם התחדשות עירונית שמצליחה לא רק לחדש את המבנים הישנים, אלא גם למזער את היקף הנזקים שנגרמים לנו מנתב"ג ולאפשר איכות חיים טובה יותר לתושבים שלנו".
דיקאן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, פרופ' יאשה גרובמן "הסטודנטים שלנו עוסקים במחקר מדעי בעיצוב במסגרת פרויקט הגמר לתואר שני מקצועי באדריכלות. בכך אפשר לראות שההשקעה בהשכלה גבוהה ומחקר מציבה את ישראל בחזית הטכנולוגית ותורמת לשיפור איכות חייהם של אלפי תושבים בישראל ובעולם".
אדריכל יונתן דורטהיימר "המחקר הנוכחי מדגים את הפוטנציאל הרב הטמון במחקר היישומי שמתקיים בטכניון והשפעתו הדרמטית על איכות חיי התושבים".