שדות המחר

המלחמה בין ישראל לעזה (2023-2024) המחישה באופן מדאיג את פגיעותה של המדינה למשברים מתפתחים. מפגש נסיבות זה משקף מצבים דומים שנצפו ברחבי העולם.
מעבר לעימותים, לאור העלייה הצפויה באוכלוסייה עד שנת 2050 והמשך מגמת העיור המואצת, קיימת חשיבות קריטית בהגדלת התפוקה החקלאית ב-70% כדי לעמוד בביקוש. מינוף הטכנולוגיות החקלאיות של ישראל ואימוץ שיטות ברות-קיימא יהיו אסטרטגיות מרכזיות להבטחת ביטחון תזונתי ולקיימות סביבתית בעשורים הקרובים וגם כפתרון נוכח אי-היציבות במדינה.

כיצד החייאת הנוף החקלאי והפיכתו לסביבה יצרנית יכולה להשפיע על אזורים עירוניים ולעודד הרמוניה בין חקלאות לחיים עירוניים?

באופן היסטורי, ההתפתחות המהירה של החברה הביאה להבחנה בין אזורים "עירוניים" ו"כפריים", תוך יצירת אתגרים מגוונים שהובילו לבעיות מערכתיות המשפיעות על כלכלות, תרבויות והסביבה ברמה המקומית והעולמית כאחד.
מטרת הפרויקט היא להציע סביבה דינמית ויצרנית חדשה, שתשפיע באופן חיובי על היבטים אנושיים, סביבתיים וכלכליים, ותעצים את עצמאותה התזונתית של העיר. זאת תוך התמקדות בעמק סהל אל-בטוף שבגליל התחתון, ישראל, כבסיס למחקר.

עמק סהל אל-בטוף, המוכר היסטורית בזכות אדמותיו החקלאיות הפוריות, מחזיק בפוטנציאל רב להפוך למרכז חקלאי מוביל. עם זאת, תקופות ההצפה הממושכות בעמק מקשות על ניצולו המלא.
למרות שהוא מוקף בכפרים רבים, הקשר בין האדם לטבע באזור זה נמצא בירידה משמעותית. לכן, למרות עושרו החקלאי, האדמה אינה מנוצלת במלואה.
מתודולוגיית הפרויקט מכוונת להגדלת היקף החקלאות ולאפשר את הרחבת הכפרים הסמוכים, תוך צמצום הפגיעה בנוף הטבעי של סהל אל-בטוף והבטחת עלייה בתוצרת החקלאית.