לעבור את צוואר הבקבוק | חיזוק 'המסדרון האקולוגי המזרחי' בקצה המרקם העירוני של גוש דן

"המסדרון האקולוגי המזרחי", מוואדי ערה למודיעין, הוא ציר האורך הקריטי ביותר לשמירה על מעבר מינים ותפקוד המערכות האקולוגיות בארץ, אך בפאתי גוש דן לחצי פיתוח אדירים מאיימים על רציפות השטח הפתוח. צוואר בקבוק נוצר בחוליית הקישור של האזור ההררי ושפלת המרכז, כ-2 ק"מ המפרידים בין ראש העין ופתח תקווה. כיום, שימוש הקרקע העיקרי באזור הוא "נוף כפרי פתוח" וחקלאות המעובדת על ידי קומץ מתושבי הקיבוצים והמושבים בסביבה. המרחב הפתוח בצוואר הבקבוק ראש העין- פתח תקווה הוא דוגמה לקונפליקט לאומי אקוטי- כיצד ניתן להגדיל את היצע המגורים, אך להגן על המערכת האקולוגית. הפיתוח האינטנסיבי מערער על תפקוד השטחים הפתוחים, כמו גם על זיקת התושבים למרחב בו הם גרים.
פרויקט זה מציע תכנית אסטרטגית ל"צוואר הבקבוק" שתבטיח תפקוד אקולוגי, לצד החייאת המרחב הפתוח והפיכתו לחזית הישובים בקצה הרצף העירוני. רצף טריטוריאלי ונתיב מעבר לבעלי החיים יתבסס על התוואי האפשרי הקצר ביותר, בשטח המצומצם של אגן נחל עינת. באמצעות תכנון אקו-הידרולוגי תהפוך התעלה הצרה לאזור ליבה איכותי ובנוסף יסופקו הצרכים הניקוזים והשימושיים של המרחב החקלאי. ביובל הראשי של הירקון- נחל שילה, עליו נשען המסדרון האקולוגי כיום, הנגר השטפוני מהווה סכנה להצפות במורד האגן. בפרויקט זה מוצעת שרשרת בריכות ויסות כחלופה למתקן ההנדסי המוצע בתכנית המתאר. הרחבת השטח הפתוח לבתי גידול טבעיים בגדות הנחל, מחזקת את אוכלוסיית בעלי החיים, וכמו כן מהווה תשתית לטיילות ויוממות, שתשוב ותקשור את התושבים והמרחב הפתוח הסמוך לביתם. פרויקט זה הוא מקרה בוחן לצוואר בקבוק אחד מתוך 47 שאותרו ב"מסדרון האקולוגי המזרחי", מטרתו להציע כלים לניתוח ותכנון מעבר מינים בקנה מידה משתנה ובהתאם לפיתוח המתוכנן בסביבה.