Mindscape | Destigmatizing Mental Health
בריאות הנפש היא זכות אדם בסיסית, אך היא ממשיכה להיות מושתקת, מוקפת בסטיגמה ומורחקת לשולי הערים שלנו. בישראל, ובייחוד בתוך הקהילה הערבית, בושה חברתית והזנחה מערכתית יצרו מציאות שבה הסבל הנפשי נותר סמוי מן העין וחסר מענה. תנאים אלה מהדהדים את ביקורתם של ארווינג גופמן ומישל פוקו על הכוח המוסדי והסטיגמה, ומשמשים בסיס לחלק המחקרי של הפרויקט.
הפרויקט מאתגר את מודל הטיפול הפסיכיאטרי המסורתי, המפריד ומבודד את המטופלים מהקהילה במוסדות מרוחקים. הוא מציע טיפולוגיית בנייה חדשה המאחדת מרכיבי תמיכה והחלמה נפשית בסביבה מכלילה אחת.
באמצעות יפו כמקרה בוחן, שכונה המסומנת בעקירה, התפרקות והיעדר נראות תרבותית, הפרויקט מזהה מרחבי ניכור שנקבעו על פי פרמטרים מוגדרים והופך אותם למרחבים מרפאים המטפחים כבוד, חיבור וחוסן.
אסטרטגיית ההתערבות נשענת על עיצוב מקום הפועל למען כולם, מקום של דאגה וריפוי (Care & Cure).
הדאגה מתייחסת לתמיכה מתמשכת ובינאישית, המדגישה נוכחות, מודעות תרבותית ובטיחות רגשית.
הריפוי מתייחס להתערבות טיפולית ממוקדת ולייצוב קליני.
כשני מצבים משלימים, הם מאורגנים כך שיתאפשר מעבר מדורג ממרחבים ציבוריים לפרטיים, כדי להבטיח נגישות לסיוע מבלי לשעתק הפרדה מוסדית.
הפרויקט מתמודד עם השאלה "כיצד ארכיטקטורה יכולה להפוך מרחבי ניכור לסביבות המקדמות הכללה, קשר ורווחה נפשית, תוך פירוק הסטיגמה?"
משמעות השם Mindscape משקפת בריחה של התודעה (mind + escape), מקלט המציע הקלה והתחדשות תוך שמירה על קשר לחיים ולקהילה.
