פריסטייל אורבני |שכונה חדשה, קו חופשי|

בתור אמן רחוב שצמח מתוך תשוקה להוסיף צבע וצורניות לרחוב האפור, אני מתבונן ברחוב כבקנבס חי שאמור לשמש זירת חיים מרכזית, אנושית ורב־גונית. אבל הרחוב כבר לא רחוב. השכפול המשעמם של הבנייה האחידה הפך אותו למרחב צפוי וחד־גוני: חזיתות זהות שנמתחות בלי סוף, קומות קרקע ריקות מתוכן, מדרכות נטולות צל או ירק, ומרחבים שלא מזמינים שהות או מפגש. בשנים האחרונות, בניסיון לענות על בעיית הצפיפות, מיושם מודל אחיד של בינוי שמתפרש בכל רחבי המדינה, ומייצר רחובות שאינם מזמינים חיים — רחובות שהם מעבר בלבד, לא חוויה.

האתר | בחרתי למקם את הפרויקט בשכונת נווה דוד בחיפה — מקום שבו הייתי מצייר רבות בילדותי. כיום, אותם רחובות הולכים ונעשים מוזנחים, בעוד השכונה עומדת בפני תהליך של התחדשות עירונית. נווה דוד משקפת היטב את המתח שבין הצורך במענה לצפיפות לבין הסכנה שבהפיכת שכונות לעוד שיכפול חסר זהות. דווקא הקשר האישי שלי למקום הזה הופך אותו לנקודת מוצא לבחינה של דרכים אפשריות ליצירת עירוניות אנושית וצפופה — כזו שלא תמחוק את אופייה של השכונה ולא תהפוך אותה לעוד חוליה ברצף האחיד שמתפשט בישראל.

החזון | המטרה היא לבחון חלופה שתמנע מנווה דוד להפוך לעוד שכונה משוכפלת ומשעממת. אני מציע מודל של שכונה צפופה אך דינמית, הנשענת על שילוב בין סדר לכאוס, ריבוי קומות קרקע ומעברים צורניים מגוונים. החזון הוא להחזיר את הרחוב להיות רחוב — מרחב חי, אנושי ונגיש שמצית אינטראקציות ומייצר חוויה עירונית חדשה ומעוררת השראה.