עיר מגירה

אירועי אוקטובר 2023 הובילו לפינוי אלפי ישראלים מבתיהם, ללא הגדרת זמן. הכינוי הרווח בשיח הישראלי הוא "מפונים", המינוח הבינלאומי למי שעזב את ביתו במלחמה ונשאר בארצו הוא "עקור". לפי נתוני הלמ"ס האחרונים, בישראל יש 135 אלף העונים להגדרה. המדינה מספקת מענה לצרכים המיידיים, אך המשבר המתמשך מצריך סיוע מקיף יותר. אל הפער הזה נכנסה החברה האזרחית והמחקר מתחקה אחר המופעים המרחביים של תופעה זו.
בעולם ישנם 75.9 מיליון עקורים נכון לסוף 2023. מספר מדהים זה מדגיש את הצורך הקריטי בפתרונות חדשניים למורכבות של עקירה וחוסן. המחקר שואל: כיצד ניתן לתכנן למקרי חירום באמצעות תכנון עירוני גמיש ואדפטיבי?
הפרויקט מציע מסגרת להתמודדות באמצעות הפיכת סביבות עירוניות לסביבות "מארחות", המספקות מערכת תמיכה רב-ממדית בעתות חירום. עיר מארחת אינה רק רקע פסיבי למצבי חירום, אלא משתתפת פעילה, מסתגלת ומכילה בטיפוח חוסן וסולידריות. שכונת שפירא בתל אביב משמשת מקרה מבחן לגישה זו בזכות השילוב של פרויקטים של התחדשות עירונית, דמוגרפיה מגוונת וצפיפות נמוכה יחסית, נתונים המהווים כר פורה ליישום והערכה של מנגנונים חדשניים.

הפרויקט שואף להפוך מרחבים עירוניים לסביבות סתגלניות ותומכות באמצעות שזירת עקרונות של גמישות אדריכלית, העצמה קהילתית ותמריצים כלכליים. המטרה היא להקים מודל של פיתוח עירוני הנותן מענה לאתגרים המיידיים של מצבי חירום ומשפר את איכות החיים הכוללת של תושבים עירוניים, הזדמנות להפוך ערים לבנות קיימא, שוויוניות ועמידות יותר בפני אתגרים עתידיים.