לחיות עם ההשלכות

הפרויקט "לחיות עם ההשלכות" מבקר את היחסים שלנו עם הפסולת שאנו מייצרים,את האופן שבו אנו משליכים אותה ואת הבעיות נגרמות כתוצאה מכך. איכות החיים המערבית מלווה בצריכה מוגברת, ולכן מייצרת כמות גדולה יותר של פסולת והיא צפויה להמשיך לגדול בשנים הקרובות.
למרות שישראל היא מדינה בעלת איכות חיים מערבית, היא מטפלת בפסולת שהיא מייצרת ברמה של מדינת עולם שלישית: כ-80% מהפסולת העירונית המוצקה בישראל מוטמנת באדמה, שזוהי שיטת הטיפול המזהמת ביותר, ואתרי ההטמנה מגיעים כיום לקצה גבול ספיקתם.ככל שהמטמנות מתמלאות, הפסולת נדרשת לעבור מרחקים הולכים וגדלים יותר מרגע פינויה ועד להטמנתה, מה שהופך את תהליך השינוע למזהם ויקר יותר. מעבר לזיהום הסביבתי והסיכון הבריאותי, ההטמנה משמשת כשיטה ל"הדחקת" בעיית הפסולת, בכך שהיא מאפשרת לנו להתכחש לקיומה ולהשפעות הסביבתיות שלה.
השאלה המרכזית של הפרויקט כיצד ניתן לשלב את ההשלכות שלנו בתוך המרקמים האורבניים, בצורה שמקדמת אחריות סביבתית פעילה? כדי לצמצם את כמות הפסולת ולטפל בה בצורה מיטבית, הפרויקט "לחיות עם ההשלכות" מייצר תמריצים לטיפול בפסולת העירונית המוצקה בתוך המרחב המודע שלנו, בניגוד לפעולת ההטמנה שהיא מופע של הדחקה אל הלא-מודע אשר מחמירה את בעיית הפסולת. ההצעה שלי שואפת להשאיר אותנו במגע עם ההשלכות שלנו, בתוך המרקם האורבני.. הפרויקט מנכיח את תשתיות פינוי האשפה במרחב הציבורי ומזמין את הציבור להשתתף בתהליך המחזור והעיבוד. הקרבה לפעולת המחזור תגביר את המודעות ותעמיק את הידע של כל תושב על ההשלכות של הצריכה שלו, בשאיפה שכך תגבר כמות הפסולת הממוחזרת מחד אך גם תצומצם כמות הפסולת מאידך.
הפרויקט מציע שכבת תכנון נוספת לרובע שדה דב בצפון העיר תל אביב, הנמצא בבנייה, המתמקדת בעיבוד פסולת. שכבת התכנון הנוספת כוללת רשת מתקני עיבוד פסולת שישולבו במבני ציבור המתוכננים בשכונה העתידית. שדה דב תוכנן ונבנה בטכנולוגיית פינוי פסולת פנאומטית, שבה צינורות מובילים את הפסולת מחוץ לבניין, בדומה למערכת הביוב. טכנולוגיה זו נותנת מענה לשינוע הפסולת, אך לא לעיבודה. הפרויקט מציע דרכים חדשניות לניצול הטכנולוגיה החדשה ולשזירת הטיפול בפסולת בתוך חיי היום-יום של התושבים, בצורה שתעורר מודעות סביבתית ותיצור ערך ממשי לחיי התושבים.